האפיפיור בתפילת "רוני מלכת שמיים": האהבה משמעה לשרת את הזולת

בעקבות המקרא מבשורת היום (יוחנן טז:17-9), האפיפיור פרנציסקוס שוחח עם המאמינים על הפירות שמניבים מאמינים נוצרים שעומדים באהבתו של ישוע. ישוע, אמר, "מזמין אותנו לעמוד באהבתו כדי ששמחתו תהיה בנו ושמחתנו תהיה שלמה".

להכיר את אהבת האב

לדבריו, מקור האהבה שבה עלינו לעמוד הוא באלוהים האב, שהוא עצמו אהבה וזורם כנהר דרך ישוע, בנו, עד אלינו. "האהבה שישוע מעניק לנו היא אותו האהבה שבה האב אוהב אותו: אהבה טהורה, שאינה תלויה בדבר וניתנת בחינם", אמר האב הקדוש. "בכך שהוא נותן אותה לנו, ישוע מתייחס אלינו כאל ידידים, הוא מציג בפנינו את האב; הוא מערב אותנו באותה השליחות למען חייו של העולם כולו". האב הקדוש הוסיף שאנחנו עומדים באהבתו של ישוע בכך שאנו שומרים את מצוותיו. 

אהבו זה את זה

באותו הקטע עצמו, ישוע סיכם את כל מצוותיו במילים הללו: "אהבה איש את אחיו כמו שאני אהבתי אתכם". לדברי האפיפיור, לאהוב כמו המשיח משמעות ללכת אל מעבר לעצמנו ולהיפתח בפני אלו שזקוקים לכך. "לאהוב כמשיח משמעות להפקיד את עצמך בשירות אחיך ואחיותיך, כפי שהוא עשה ברחיצת רגלי התלמידים", אמר האב הקדוש. "משמעו להפוך את עצמנו לזמינים, כפי שאנחנו ועם כל מה שיש לנו. משמעו לאהוב לא במילים, אלא במעשים".

שירות, לא אלימות או שליטה

האפיפיור פרנציסקוס ציין שכדי לאהוב כמו המשיח, עלינו לזנוח אהבות אחרות שהעולם מציע לנו, כמו אהבת הכסף, ההצלחה או הכוח. "הדרכים המתעתעות הללו מרחיקות אותנו מאהבת האדון ומובילות אותו להיות אנוכיים, נרקיסיסטיים ושתלטנים", אמר. "והשתלטנות מובילה לביזוי האהבה, לניצול של הזולת, לפגיעה במי שאנחנו אוהבים".

האפיפיור ציין שהוא חושב במיוחד על נשים רבות שסובלות מ-"אהבה לא בריאה שהופכת לאלימות". לדבריו, "זוהי איננה אהבה". "אהבה כפי שהאדון אוהב משמעה להעריך את האנשים שלצדנו ולכבד את חירותם, לאהוב אותם כפי שהם, ללא תמורה". משמעו, אם כן, להתגבר על השאיפה לשלוט בזולת ובמקום זאת להעניק את עצמו לו.

עדים לשמחה

לבסוף, האפיפיור פרנציסקוס הזמין נוצרים להישאר באהבתו של ישוע כדי ששמחתנו תהיה שלמה. "השמחה שבהכרה שאנחנו אהובים על ידי אלוהים, למרות כל חוסר הנאמנות שלנו, מאפשרת לנו להתמודד עם קשיי היומיום בביטחון, גורמת לנו לחיות את המשברים כך שנצא מהם טובים יותר", אמר. "נהיה עדים אמתיים אם נחייה את השמחה הזו, מכיוון שהשמחה היא סימן ההיכר של כל נוצרי אמתי".

בסוף התפילה, האפיפיור פנה בתפילה למרים העלמה המבורכת, כדי שהיא תסייע לנו להישאר באהבתו של ישוע ו"לגדול באהבה לכולם, להעיד על שמחת האדון הקם לתחייה".