חיפוש

האפיפיור בתפילת המלאך: עושרם האמיתי של החכמים היא ההבנה שהם זקוקים לישועה

"עשירים, מלאי תרבות ומוכרים", אומר פרנציסקוס, החכמים אינם נרתעים מהשערוריה, מול גדולתו של האלוהים המתבטאת בתינוק שזה עתה נולד. אולם, נופלים על פניהם, משתחווים לו

מאת: עמנואלה קמפאנילה – הוותיקן

תחת שמים חורפיים, האפיפיור פרנציסקוס פונה מכיכר פטרוס הקדוש לכל מאמיני העולם, שחוגגים היום יחד עם הכנסייה האוניברסלית את חג התגלות האדון, התגלותו של ישוע לאנושות.

ברם המופע של האלוהים צנוע הוא, קטן ושברירי כמו תינוק שמונח באבוס. הכוכב הנפלא הזה שאחריו באו החכמים מהמזרח, עוצר למעשה, במקום עני מאוד. עם זאת, מסביר פרנציסקוס, אותם האנשים שהגיעו מהמזרח אינם מאוכזבים, הם כל כך רגילים להכרה ולעושר. "הם היו יכולים למחות:" דרך ארוכה והרבה הקרבה אל מנת להיות מול ילד עני? - אומר האפיפיור - ובכל זאת הם לא מזדעזעים, הם לא מאוכזבים. הם לא מתלוננים, אלא משתחווים".

החכמים מהמזרח וההיגיון חסר התקדים של האלוהים

בעבר, כמו היום, ממשיך פרנציסקוס, "להשתחוות בפני סמכות שהציגה עצמה בסימני כוח ותפארת" היה דבר "רגיל", בוודאי שלא שמור לילד עני ולאמו. וכאן מתגלה ומפתיע העושר האמיתי של החכמים:

מול הילד מבית לחם זה לא פשוט. לא קל להשתחוות לאל הזה, שאלוהותו נשארת נסתרת ואינה נראית מנצחת. כלומר, לקבל את פני גדולתו של האלוהים, שמתבטאת בקטנות. החכמים משפילים עצמם מול ההיגיון הבלתי נשמע של האלוהים, הם מקבלים את האדון לא כפי שדמיינו אותו, אבל כפי שהוא, האדון קטן ועני. ההשתטחות שלהם היא הסימן של אלה ששמים את רעיונותיהם בצד ומפנים מקום לאלוהים. נדרשת ענווה כדי לעשות זאת "

"הם נפלו על פניהם והשתחוו לו"

מה שהחכמים עושים בנוכחות הדבר שנהיה בשר מדגים את יכולתם "לקבל בברכה את מי שמציג את עצמו בענווה", ולהכיר בעצמם כ"זקוקים לישועה":

הבשורה מתעקשת על כך: היא לא רק אומרת שהחכמים השתחוו, היא מציינת שהם נפלו על פניהם והשתחוו. נביט בנקודה זו: השתחוויה הולכת יחד עם השתטחות. על ידי ביצוע מחווה זו, החכמים מראים שהם מקבלים בענווה את זה שמציג את עצמו בענווה. כך הם פותחים את ליבם להשתחוויה. הצרורות אותם הם פותחים מסמלים את לבם הפתוח: עושרם האמיתי אינו מורכב מתהילה, מהצלחה, אלא מענווה, בהרגשה שהם נזקקים  לישועה. זו הדוגמה שנותנים לנו היום החכמים.

להכיר את האלוהים

בסיום הדרשה, הזמין האפיפיור פרנציסקוס שלא להפוך את היומרות שלנו למרכז קיומנו, ובכך להסתכן בהשתחוויה לדברים שאינם האלוהים. עצתו היא "להביט בכוכב" ולעולם לא להפסיק ללכת:

אם במרכז נשאר תמיד אנחנו, עם הרעיונות שלנו ונתיימר להתהדר בדבר מה לפני האלוהים, לעולם לא נפגוש אותו במלואו, לא נבוא להשתחוות לו (...) אם נשפיל עצמנו מבפנים נגלה מחדש את הפליאה שבהשתחוויה לישוע. מי שיש לו דחף לעקוף לא שם לב לנוכחות האדון (...) ולבסוף, הבה נשאל את עצמנו, אני מתפלל ומשתחווה רק כשאני צריך או עושה זאת ללא הפסקה? (...) הביטו בכוכב ולכו, זו העצה של היום.

איחולי האפיפיור

לאחר התפילה, ברך פרנציסקוס את האחים והאחיות מהכנסיות המזרחיות (קתוליות ואורתודוקסיות) החוגגים מחר את חג המולד, לפי לוח השנה היוליאני.

כן הזכיר את ילדי הארגון Infanzia Missionaria, שבמדינות שונות בעולם "עוסקים בתפילה ונותנים את חסכונותיהם כדי שהבשורה תוכרז בקרב מי שאינו מכיר אותה". זוהי דוגמה לאופן שבו העדות הנוצרית מתחילה בחיי היומיום. כן שלח איחולים לתהלוכה המסורתית של החכמים המתקיימת בפולין.

08 ינואר 2022, 14:49

תפילת המלאך היא תפילה מיוחדת שהמאמינים הקתולים מתפללים שלוש פעמים ביום: בשש בבוקר, בצהרי היום ובשש בערב. נהוג ללוות את התפילה בצלצולי פעמונים ייעודים לה, המכונים "פעמוני תפילת המלאך". שמה של התפילה ברחבי העולם הנוצרי הוא "האנג'לוס". מקור השם מהמילה "מלאך" בשפה הלטינית. התפילה עצמה מזכירה לנו את האופן בו ישוע המשיח לקח על עצמו את הטבע האנושי ברז לבישת הבשר (האינקרנציה). האפיפיור נושא את תפילת המלאך בכיכר כיפא הקדוש (סן פייטרו) בצהרי כל יום ראשון.

במהלך הטקס, הוא דורש בקצרה על המקרא מספר הבשורה באותו היום ולעתים קרובות מתייחס לאירועים בעלי חשיבות בינלאומית. דבריו של האפיפיור משודרים ברחבי העולם ברדיו ובטלויזיה וזוכים לפופולריות רבה במדיה החברתית.

בין חג הפסחא לחג השבועות, תפילת המלאך מוחלפת בתפילה "רוני מלכת שמים". תפילה זו מציינת את תחייתו של ישוע המשיח ובדומה לתפילת המלאך, בסיומה נאמרת תפילת "כבוד לאב" שלוש פעמים.

 

תפילת המלאך/'רוני מלכת שמים' האחרונה

קרא הכול >