האפיפיור בתפילת המלאך: הגיבו להתנגדות בהחלטה נחרצת לעשות טוב
מאת כריטופר וולס
ההחלטה של ישוע ללכת לירושלים הייתה נקודת מפנה, אמר האפיפיור פרנציסקוס בתפילת המלאך ביום ראשון, כי הוא ידע שמשמעות הדבר היא התמודדות עם דחייה, סבל ומוות.
האפיפיור ציין שגם אנחנו נקראים לקבל החלטה נחרצת לחיינו "אם אנחנו רוצים להיות תלמידיו של ישוע". קטע הבשורה של יום ראשון, אמר, יכול לעזור לנו לראות מה כוללת ההחלטה הזו; כי "עלינו להיות תלמידיו של ישוע ברצינות, בנחישות אמיתית, ולא - כפי שנהגה גברת מבוגרת שהכרתי לומר - 'נוצרים מי ורדים'. לא, לא, לא! [אנחנו חייבים להיות] נוצרים רציניים!"
פונים לאלוהים כאשר אנו מתמודדים עם התנגדות
בקריאת הבשורה של היום, יעקב ויוחנן שואלים את ישוע אם עליהם להוריד אש מן השמיים על העיירה השומרונית שדחתה את ישוע. האדון הודף את ההצעה ונוזף בתלמידים, "מפני שה'אש' שישוע בא להעלות על הארץ היא אהבתו הרחומה של האב ". פרנציסקוס הסביר כי - כמו יעקב ויוחנן, ש"מרשים לכעס לשלוט בהם" – גם אנו יכולים לכעוס כאשר אנו עוסקים במעשים טובים והדברים לא הולכים לפי התוכנית שלנו. ישוע, במקום זאת, נוקט בדרך אחרת, אמר האפיפיור, "של החלטה נחרצת, שרחוקה מתגובה חריפה. החלטה מרמזת על רוגע, אורך רוח, סבלנות, שלא מרפה במעט מעשיית הטוב".
להגיב להתנגדות בעשיית טוב
האב הקדוש עמד על כך שכאשר אנו נתקלים בהתנגדות, עלינו, כמו ישוע, "לפנות לעשיית טוב במקומות אחרים, ללא האשמה". והוא הפנה שאלה אל המאמינים: "מול התנגדות, אי הבנה, האם אנו פונים אל האדון?" האם אנו מבקשים את עזרתו, או שבסופו של דבר אנו מרים וממורמרים כאשר מאמצינו אינם זוכים לתשואות?
פרנציסקוס הזמין אותנו "לבקש מישוע את הכוח להיות כמוהו, ללכת אחריו בהחלטה נחרצת, לא להיות נקמניים וחסרי סובלנות כשמתעוררים קשיים, כשאנחנו עסוקים בעשיית הטוב והאחרים לא מבינים זאת."
לאחר התפילה
לאחר התפילה דיבר האפיפיור והביע את דאגתו למתרחש באקוודור. הוא הביע את קרבתו ועודד את כל הצדדים לנטוש את דרך האלימות והקיצוניות. ״הבה נלמד שרק דרך השיח ימצא, אני מקווה שבהקדם, השלום החברתי, תוך תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות המודרות ולעניים ביותר, אולם תמיד תוך כבוד זכויותיהם של כולם ושל מוסדות המדינה.״
פרנציסקוס התייחס גם למאורעות אמש, כאשר האחות לואיזה דל אורטו, אחות קטנה של הבשורה של שארל די פוקו, נרצחה בפורט-או-פרינס, שבהאיטי. האפיפיור הפקיד את נשמתה לאלוהים והתפלל למען העם בהאיטי.
בהביטו אל הקהל הגדול בכיכר פטרוס הקדוש, ראה את דגל אוקראינה המתנפנף ואמר כי: ״שם באוקראינה, ממשיכות ההפגזות, הגורמות להרוגים, הרס וסבל לעם. בבקשה, אל לנו לשכוח את העם למוד הסבל הזה בעקבות המלחמה. אל לנו לשכוח אותו בליבנו ובתפילותינו.״
