האפיפיור בתפילת המלאך: ״אנו מכריזים על ישוע דרך מתן עדות לאהבת אחים״
מאת דווין ווקטינס
לקראת התפילה המסורתית של צהריי היום – תפילת המלאך, עצר האפיפיור פרנציסקוס על מנת להרהר בבשורה של היום, בה ישוע שולח את 72 התלמידים בזוגות.
בדברים שנשא, שאל מדוע בחר ישוע לעשות זאת במקום לשלוח אותם לבד כדי להכריז על מלכות האלוהים. ״לצאת למשימה שניים-שניים, מנקודת מבט מעשית, נראה כי יש יותר חסרונות מאשר יתרונות״, אמר.
ייתכן שזוג התלמידים לא יסתדר או ימשיך במהירויות שונות, הוא ציין. עם זאת, ישוע אינו חושב בצורה זו, אמר האפיפיור, והסביר מדוע.
להכריז על ישוע בכבוד הדדי
פרנציסקוס ציין שמשימתם של התלמידים היא ״ללכת לכפרים ולהכין את האנשים לקבל את ישוע״.
ישוע נותן להם מעט נקודות, וממקד את דבריו ב״איך הם צריכים להיות: יותר על העדות ופחות על אלו מילים לומר.״
״הוא מגדיר אותם כפועלים״, אמר האפיפיור. ״לכן הם נדרשים לעבוד, לבשר באמצעות התנהגותם. והפעולה המעשית הראשונה שבה מבצעים התלמידים את שליחותם היא דווקא ללכת שניים-שניים.״
האפיפיור אמר שהתלמידים אינם משחקים ״בלם אחורי״, ואינם דורשים מבלי לתת דין וחשבון אחד לשני.
התוכניות הטובות ביותר
ניתן ליצור הרבה תוכניות פסטורליות מושלמות ולאסוף המונים, אמר האפיפיור, אבל ״אם אין רצון לאחווה, לא ניתן להתקדם״.
הוא נזכר בסיפורו של מיסיונר שהלך עם נזיר נוסף למדינה אפריקאית אחת. אותו נזיר - מיסיונר נפרד מהנזיר שליווה אותו ויזם פרויקטים רבים בבנייה. לאחר זמן מה, המיסיונר הבין שהפך ליזם טוב, והחליט להשאיר את הפרויקטים לאחרים וחזר בחזרה לפעול ביחד עם הנזיר השני.
לקראת סיום דבריו, הסביר פרנציסקוס מדוע שלח ישוע את התלמידים בזוגות:
מכינים את הדרך באחווה
האפיפיור פרנציסקוס סיים את דבריו בכך שהזמין את כולם להרהר כיצד אנו מכריזים על ישוע: ״האם אנו עושים זאת ברוח ובדרך האחווה, או בדרכו של העולם, בקידום עצמי ובתחרותיות?״
לסיום התפלל ש״מרים העלמה, אם הכנסייה, תלמד אותנו להכין את הדרך לאדון תוך עדות של אחווה״.