האפיפיור: הנחמה היא מתנה עצומה בחיים הרוחניים
מאת כריסטופר וולס
נחמה רוחנית היא ״חוויה עמוקה של שמחה פנימית, המורכבת מלראות את נוכחות האלוהים בכל דבר״, אמר האפיפיור פרנציסקוס בקבלת הקהל של יום רביעי, שהחלה עם מקרא מספר תהילים (תהילים ס״ב: ב-ג, ו).
תנועה פנימית שנוגעת במעמקינו
בהמשך לסדרת הקטכזיס בנושא ה״הבחנה״, הסביר האב הקדוש כי ״הנחמה היא תנועה פנימית שנוגעת במעמקינו״, שמי שחווים נחמה מרגישים ״עטופים בנוכחות אלוהים באופן שמכבד תמיד את חירותנו״.
האפיפיור נזכר בחוויית הנחמה בחייהם של קדושים כמו אוגוסטינוס, פרנציסקוס, איגנטיוס מלויולה ואדית שטיין (תרזה בנדיקטה הקדושה של הצלב). ״מעל הכל״, אמר, ״הנחמה נוגעת לתקווה, ומושיטה יד לעבר העתיד, לוקחת אותנו למסע, מאפשרת לנו ליזום את מה שתמיד דחינו או אפילו לא דמיינו, כמו שהטבילה הייתה עבור אדית שטיין. ”
מתנת רוח הקודש
הוא הוסיף כי לא ניתן לכוון או לתכנת את הנחמה לפי רצוננו, כיוון שהיא מתנת רוח הקודש ה״מאפשרת היכרות עם האלוהים שנחוות כמבטלת את המצוקה״. הוא נתן דוגמה לאומץ הילדותי של תרז הקדושה מליזייה, ש״תיאורה הנהדר של הנחמה הרוחנית״ מאפשר לנו לחוש ב״תחושת רוך כלפי אלוהים שגורמת לנו לאומץ לרצות ולהשתתף בחייו שלו.״
הסכנה בנחמות שווא
עם זאת, האפיפיור פרנציסקוס גם הזהיר את שומעיו מפני הסכנות בנחמות שווא, נוצצות ורועשות יותר מהנחמות האותנטיות, מה שיוביל אותנו להסתגר בתוך עצמנו ולשכוח את האדון. בצטטו את ברנרד הקדוש אמר האפיפיור, ״זה כמו לחפש את נחמות האלוהים ולא את אלוהי הנחמות״.
האפיפיור סיים את הקטכזיס באזהרה, ״גם אנחנו מסתכנים בלחיות את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים בצורה ילדותית, לצמצם אותו לחפץ שאנו משתמשים בו וצורכים אותו, ובכך לאבד את המתנה היפה ביותר, שהיא- הוא עצמו״.
