ראש ארגון קאריטס אוקראינה על אהבה, סולידריות ועל ה-Dilexi Te

מאת סבטלנה דוכוביץ'

חברי המועצה המייצגת של קאריטס אינטרנשיונליס, הזרוע הפילנתרופית של הכנסייה הקתולית, נפגשו עם האפיפיור ליאו בוותיקן ביום שישי.

ביניהם הייתה טטיאנה סטאווניך, ראש קאריטס אוקראינה, אזרחית אמריקאית שבחרה לעבור למדינה כמבוגרת.

סטאווניך שוחחה עם סבטלנה דוכוביץ' מחדשות הוותיקן על סיפורה האישי, ועל עבודתו של קאריטס בקו החזית האוקראיני .להלן תמלול הריאיון.

חדשות הוותיקן מה היה הרושם שלך מהמפגש של קאריטס אינטרנשיונליס עם האפיפיור ליאו?

טטיאנה סטאווניך: המפגש עם האפיפיור ליאו היה רגע מרגש עבור כולנו, מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שפגשנו את האפיפיור החדש.

היו לכך שני היבטים מיוחדים, לדעתי. האחד היה תחושת הקהילה הזו, שאליה אנחנו שייכים יחד למשהו גדול יותר מסך חלקיו, ואפילו למשהו גדול יותר מאשר קאריטס בלבד - אנחנו שייכים לקהילה הקתולית הרחבה, שהיא מקום עוצמתי להיות בו, מקום של נחמה.

במקביל, ישנה תשומת לב מדהימה לאינדיבידואל. בסוף כל מפגש, האפיפיור מקדיש זמן לפגוש כל אדם ואדם, ללחוץ את ידו. לכל אחד מותר לומר לו כמה מילים.

ש: נתת לאפיפיור עותק של התרגום האוקראיני של האיגרת האפוסטולית שלו Dilexi te . ב-10 בנובמבר, קאריטס אוקראינה ארגן הצגה של תרגום זה בקייב. מדוע היה חשוב לכם להשלים את התרגום הזה בזמן כה קצר?

ת: קיבלנו החלטה מוקדמת, כשהאיגרת יצאה לאור, רצינו לכלול אותה בתוכנית ההכשרה שלנו עבור צוות קאריטס. אז בוצע תרגום לא רשמי, ומיד ארגנו אירוע לצוות שלנו עם ראש הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית, שבו דנו ב.Dilexi te-

אני חושבת שמה שהיה באמת בעל ערך עבורנו ב Dilexi te -היה הדגש המכוון על ראיית האחרים שנזקקים. החזרה המכוונת הזו לראות את המשיח נוכח באלה שנמצאים במצוקה. וזו קריאה של האמונה שלנו.

ש :בליל 18–19 בנובמבר, הייתה מתקפה רוסית מסיבית על העיר טרנופול שבמערב אוקראינה. נכון ל-22 בנובמבר, 32 אנשים מתו ועשרות נפצעו. כיצד קאריטס מגיב לטרגדיות מסוג זה?

ת :בטרנופול, ארגון קאריטס אוקראינה היה אחד הארגונים הראשונים שהגיעו לאתר הפיגוע. הם הצליחו לספק מיידית שתייה חמה, מזון חם וצרכים בסיסיים אחרים. במקביל, הם גם הציעו מקום שאליו אנשים יכלו לבוא ולשהות בו לזמן מה כמחסה, עד שיכלו להבין את צעדיהם הבאים.

כשיש מתקפה כזו, כמובן שהבניין עצמו שהותקף נהרס, אבל גם החלונות והדלתות של הבניינים הסמוכים לעיתים קרובות מתנפצים בגלל ההדף. לכן חשוב להיות מסוגלים לספק לאנשים מחסה ומקום לינה, פסיכולוגים, וכמובן גישה לכהנים.

ש: נולדת למשפחה אוקראינית בארצות הברית. מתי החלטת לעבור לאוקראינה, ומדוע החלטת להישאר?

ת: קיבלתי את ההחלטה, אני חושבת, בסביבות 1986. אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש משהו שאלוהים שם בלב שלנו - ייעוד מיוחד. תמיד הייתה לי אהבה זו לאוקראינה ולאנשיה, ותמיד אני מרגישה מלאה כשאני באוקראינה, וכשאני בסביבת אוקראינים.

ש: את לא מפחדת?

ת: כמובן, אפשר לפחד כשיש פיצוצים והפצצות, כשאתה לא יודע מתי יפעילו את החימום, או כשאין חשמל. אבל יש משהו גדול יותר שממשיך להניע אותך, ואני חושבת שהשלום שנמצא בלב שלך - הקריאה הזו, הייעוד הזה שאלוהים שם - נושא אותך דרך הקשיים ודרך הפחד.

ש: כשהיית גרה בארצות הברית, הכרת אוקראינים ואת אוקראינה. האם גילית משהו חדש כשהתחלת לגור באוקראינה, או עכשיו, במהלך המלחמה?

ת: אני חושבת שאחד הדברים היפים ביותר שגיליתי באוקראינה הוא תחושת הקהילה - תחושת האהבה והסולידריות שמראה את עצמה באמת, במיוחד כשיש משבר. היא פשוט מתגלה. אני חושבת שהיא תמיד שם. כמובן, לא בצורה מושלמת - כולנו בני אדם.

יש יופי באוקראינה, ואני לא היחידה שרואה אותו. אני יודעת שכשאנשים אחרים מגיעים מחו"ל ומבלים זמן רב יותר באוקראינה, גם הם רואים אותו. זה חלק ממה שמשמעותו להיות אנושי, שנשמר איכשהו כאן בצורה מיוחדת. תחושת הביחד, תחושת הסולידריות, קיימת בצורה חזקה, לדעתי, באוקראינה.

ש: מה המסר שלך לקתולים, או פשוט לאנשים בעלי רצון טוב, ברחבי העולם? ומה דרוש לאוקראינים כדי לשמור על תקווה?

ת: הדבר הראשון שאני רוצה לומר הוא תודה על כל התפילות וכל התמיכה שניתנה עד כה.

לאחר מכן הייתי אומרת, שגם באוקראינה וגם בחו"ל, שזהו משבר ארוך וממושך וכולנו עייפים. אבל אם אנחנו רוצים לבנות תקווה, נבנה את התקווה הזו באמצעות פעולה. ואת הפעולה הזו אפשר לעשות בדרכים שונות. התפללו, ואז, בזמן שאתם מתפללים, תנו לאלוהים לדבר אל לבכם ולהראות לכם: האם יש משהו שאתם יכולים לעשות כדי לחולל שינוי? יש ארגונים רבים, קהילות דתיות רבות הפועלות לעזור לאנשים באוקראינה, ולהיות מעורבים באחד מאלה זו דרך מצוינת ליצור את הקשר ולהפעיל את אמונתכם באופן שבו האפיפיור מעודד אותנו בDilexi te-.