האפיפיור בקבלת הקהל: "הכנסייה אינה סובלת אנטישמיות"
מאת: איזבלה ה. דה קרבליו
מאז פרסום ההצהרה של מועצת הוותיקן השנייה לפני שישים שנה, "בנושא היחסים של הכנסייה לדתות לא-נוצריות כחלק מהנוסטרה אטאטה", כל קודמיי גינו את האנטישמיות במילים ברורות", אמר האפיפיור ליאו ה-14 במהלך קבלת הקהל של יום רביעי ב-29, באוקטובר, בכיכר פטרוס הקדוש. "ועכשיו", המשיך, "גם אני מאשר כי הכנסייה אינה סובלת אנטישמיות ונלחמת בה, על בסיס הבשורה עצמה".
בקטכיזם שלו, שהתמקד בחשיבותו של הדיאלוג הבין-דתי, הציע האפיפיור מפת דרכים לאופן שבו דתות שונות יכולות לפעול יחד כדי לבנות עולם טוב יותר, והדגיש את חשיבות היחסים היהודיים-קתוליים.
"איננו יכולים להכחיש כי היו אי-הבנות, קשיים ועימותים" בשישים השנים שחלפו מאז פרסום "נוסטרה אטאטה", "אך אלה מעולם לא מנעו מהדיאלוג להימשך", אמר.
"גם היום, אסור לנו לאפשר לנסיבות פוליטיות ולמעשי עוולה של אחדים להסיט אותנו מהידידות, במיוחד לאחר שהשגנו כל כך הרבה עד כה".
האפיפיור הביע גם את הכרתו למנהיגים ולנציגים של דתות שונות על נוכחותם בקבלת הקהל.
שישה עשורים של דיאלוג יהודי-קתולי
האפיפיור ליאו הדגיש כי "היום אנו יכולים להסתכל בהכרת תודה על כל מה שהושג בדיאלוג היהודי-קתולי במהלך שישה עשורים אלה" מאז פרסום "נוסטרה אטאטה" ב-1965.
"זאת לא רק הודות למאמץ אנושי, אלא לסיוע של אלוהינו אשר, על פי האמונה הנוצרית, הוא הדיאלוג עצמו", המשיך.
הוא ציין כי "המיקוד הראשון" של נוסטרה אטאטה היה "כלפי העולם היהודי". "בפעם הראשונה בתולדות הכנסייה, נוצר חיבור דוקטרינרי על השורשים היהודיים של הנצרות, שברמה של כתבי הקודש והתיאולוגיה ייצג נקודת אל-חזור", אמר.
הוא הסביר כי המסמך הדגיש את השורשים היהודיים של הכנסייה הקתולית, שכן "ראשית אמונתה ובחירתה נמצאות כבר בקרב האבות, משה והנביאים". למעשה, הוא כבר גינה כל צורה של אנטישמיות "המכוונת נגד יהודים בכל עת ועל ידי כל אדם", שלא בשל "סיבות פוליטיות אלא בגלל האהבה הרוחנית של הבשורה".
תחומים שבהם דתות יכולות לעבוד יחד
לאחר מכן, האפיפיור התייחס למה שדתות שונות יכולות לעשות יחד היום, שישים שנה לאחר המסמך החשוב הזה. "והתשובה היא פשוטה: אנחנו יכולים לפעול יחד", אמר, והוסיף כי "יותר מתמיד, העולם שלנו זקוק לאחדות, לידידות, ולשיתוף הפעולה שלנו."
הוא מנה תחומים מסוימים שבהם דתות יכולות לאחד אנשים, כגון תרומה "להקלת הסבל האנושי ולטיפול בביתנו המשותף, כדור הארץ שלנו: הוראת "אמת, חמלה, פיוס, צדק ושלום"; אישור מחדש של "שירות לאנושות, בכל עת"; וכן להיות "ערים נגד שימוש לרעה בשם האל, בדת, ובדיאלוג עצמו, כמו גם נגד הסכנות הנשקפות מהפונדמנטליזם והקיצוניות הדתית".
הוא הדגיש גם כמה חשוב היום "להתמודד עם הפיתוח האחראי של הבינה המלאכותית מכיוון, שאם היא נתפסת כאלטרנטיבה לבני אדם, היא עלולה להפר קשות את כבודם האינסופי ולנטרל את אחריותם הבסיסית".
האפיפיור התעקש שלדתות שונות יש "תרומה עצומה לאנושיזציה של הטכנולוגיה, ולכן כדי לעורר את הרגולציה שלה, כדי להגן על זכויות האדם הבסיסיות".
הצורך בתקווה היום
כפי שנוסטרה אטאטה הביאה תקווה לרבים לאחר מלחמת העולם השנייה על ידי פתיחת "אופק חדש של מפגש, כבוד ואירוח רוחני", היום "אנחנו נקראים להצית מחדש את התקווה הזו בעולמנו, ההרוס על ידי מלחמה וסביבתנו הטבעית המידרדרת", הפציר האפיפיור.
"הדתות שלנו מלמדות ששלום מתחיל בלב האנושי", הדגיש. "עלינו להשיב את התקווה לחיינו האישיים, למשפחותינו, לשכונותינו, לבתי הספר שלנו, לכפרים שלנו, למדינות שלנו ולעולמנו. תקווה זו מבוססת על אמונותינו הדתיות, על האמונה כי עולם חדש אפשרי".
הוא הפציר בדתות שונות לעבוד יחד. "אם נהיה מאוחדים, הכל אפשרי. בואו נוודא ששום דבר לא יפריד בינינו", על מנת "להעביר את רוח הידידות ושיתוף הפעולה הזה גם לדור העתיד, כי הוא העמוד האמיתי שעליו נשען הדיאלוג".
מסמך זה, אמר, "מלמד אותנו לפגוש את המאמינים של הדתות אחרות לא כזרים, אלא כשותפים לדרך בנתיב האמת; לכבד הבדלים תוך אישור האנושיות המשותפת שלנו; ולהבחין, בכל חיפוש דתי כנה, השתקפות של המסתורין האלוהי האחד החובק את כל הבריאה".
נוסטרה אטאטה, דרך לכנסייה בימינו
האפיפיור פנה גם לכנסייה באופן ספציפי, והדגיש כי "הנוסטרה אטאטה ממשיכה להאיר" את דרכה.
"ההצהרה מזמינה את כל הקתולים - בישופים, אנשי דת, מקודשים ואנשי קהילה - להיות מעורבים בכנות בדיאלוג ובשיתוף פעולה עם מאמינים מהדתות האחרות, תוך הכרה וקידום כל מה שטוב, אמיתי וקדוש במסורותיהם", עודד האפיפיור, והסביר כי הדבר חשוב עוד יותר היום כאשר כמעט בכל עיר יש אנשים מרקעים תרבותיים ודתיים שונים.
"נוסטרה אטאטה מזכירה לנו כי דיאלוג אמיתי מושרש באהבה, שהיא היסוד היחיד לשלום, צדק ופיוס, בעוד שהיא דוחה בתוקף כל צורה של אפליה או רדיפה, תוך אישור הכבוד השווה של כל בן אדם", המשיך האפיפיור.
הקטכיזם של האפיפיור ליאו לוקח השראה מהבשורה של יוחנן שבה ישוע מדבר עם האישה השומרונית ליד הבאר, תוך התגברות על "המחסומים של תרבות, מגדר ודת."
האפיפיור הדגיש כי "מפגש זה חושף את מהותו של הדיאלוג הדתי האותנטי", שכן הוא מראה "את נוכחות האל מעבר לכל גבול וההזמנה לחפש אותו יחד ביראת כבוד ובענווה."
הוא מפרט שיח המבוסס על "כנות, הקשבה והעשרה הדדית," שבו האישה השומרונית יכולה לראות הבנה חדשה של פולחן "הממומש ברוח ובאמת".
בסיום הקטכיזם שלו, הזמין האפיפיור את כל הנוכחים לעצור לרגע לתפילה שקטה, שכן לתפילה "יש את הכוח לשנות את הגישה, המחשבות, את המילים ואת הפעולות שלנו".
