האפיפיור בסעודת האדון: הביאו תקווה לעולם שבו הדת משמשת להצדקת מלחמה
מאת קילצה גוסי
ביומו השלישי בטורקיה, האפיפיור ליאו ה-14 ערך את סעודת האדון בפולקסווגן ארנה באיסטנבול, בנוכחות מאות אנשים, "בערב שבו הכנסייה מציינת את זכרו של אנדראס הקדוש, השליח והפטרון של ארץ זו."
האפיפיור הזכיר כי 30 בנובמבר מציין את יום ראשון הראשון בתקופת הציפייה זמן המוקדש להתכוננות ללידת המשיח, אשר "נולד, ולא נברא, ועצמו עצם האב."
הכרזה זו נעשתה בחגיגיות בוועידת ניקיאה לפני 1,700 שנה - יום שנה מרכזי במסע אפוסטולי זה.
קדושה היא אות גדול יותר מניסים
כשהפנה את תשומת הלב לקריאה הראשונה מתוך ספר ישעיהו הנביא, הרהר האפיפיור על ההזמנה לכל העמים "לעלות להר יהוה" והדגיש את חשיבות הדימויים המופיעים בקטע - ישעיהו ב:5-1.
הדימוי הראשון הוא של ההר "נָכוֹן...בְּרֹאשׁ הֶהָרִים", שמטרתו להזכיר לנו כי פירות פעולת האל בחיינו נועדו להיות משותפים לכולם.
העיר ציון בכתבי הקודש ניצבת בראש הר ומוצבת כמגדלור של אור לכל העמים מכל קצוות תבל. זה, הדגיש האפיפיור, "משמש תזכורת לכך ששמחת הטוב מדבקת".
הקדושים, כמו השליחים פטרוס, אנדראס ויוחנן, מאשרים זאת. האפיפיור ליאו אמר שדוגמתם מגלה הזמנה "לחדש את כוחה של עדות האמונה שלנו."
האב הקדוש הצביע על דבריו של יוחנן כריסוסטומוס הקדוש, והדגיש כיצד "הפיתוי של הקדושה" הוא "אות גדול יותר מכל ניסים."
לכן, הסביר האפיפיור, אם אנו באמת רוצים לעזור לאחרים, עלינו "לשמור על עצמנו, כפי שאומרת הבשורה, על ידי טיפוח האמונה שלנו באמצעות תפילה וסקרמנטים."
אך, גם הזהיר ואמר, שעלינו ללכת בעצתו של פאולוס הקדוש וללבוש את שריון האור במקום את "מעשי החושך".
כיצד נוכל לתרום למען השלום היום?
הדימוי השני מתוך הטקסט של ישעיהו הוא עולם שבו שולט שלום. הנביא מתאר אותו כתקופה שבה חרבות יהפכו לאתי חפירה, חניתות ישמשו כמזמרות, ואף אחד לא ישלוף חרב כנגד רעהו.
"כמה דחופה הקריאה הזו עבורנו היום", ציין האפיפיור ליאו, והזמין את כולם לשאול את עצמם כיצד הם יכולים לתרום להשגת שלום, אחדות ופיוס בעולם.
כדי להתעמק בקריאה זו, השתמש האב הקדוש בדוגמה של סמל המסע האפוסטולי, המציג גשר.
הוא גם מזכיר את הויאדוקט הגדול או הגשר המחבר את יבשות אסיה ואירופה מעל מצר הבוספורוס. שני מעברים נוספים נבנו, המאפשרים אמצעי תקשורת ומפגש.
האפיפיור ליאו הסביר כיצד שלושת הגשרים הללו הם תזכורת לכל אחד מאיתנו לבנות מבני חיבור משלנו בשלוש רמות: "בתוך הקהילה, ביחסים אקומניים עם בני זרמים נוצריים אחרים, ובמפגשים שלנו עם אחים ואחיות המשתייכים לדתות אחרות."
קשרי אחדות
קשר האחדות הראשון הוא בתוך הכנסייה הקתולית, שבטורקיה מורכבת מארבע מסורות ליטורגיות: לטינית, ארמנית, כלדאית וסורית.
"כל אחת", הדגיש, "תורמת עושר רוחני, היסטורי וכנסייתי משלה." כשאנו מעריכים את ההבדלים, אנו יוצרים קתוליות המאחדת.
אף על פי כן, הגשרים שאנו בונים - כמו זה שמעל מצר הבוספורוס - זקוקים לטיפול, תשומת לב ותחזוקה כדי לעמוד בפני הזמן והאתגרים.
קשר האחדות השני הוא אקומניזם, הניכר בסעודת האדון הזאת באמצעות נוכחותם של נציגים מזרמים נוצרים אחרים.
האפיפיור ליאו ציין כי "אותה אמונה בישוע מושיענו מאחדת לא רק את אלה שבתוך הכנסייה הקתולית, אלא את כל אחינו ואחיותינו המשתייכים לכנסיות הנוצריות האחרות."
מפגש התפילה האקומני באיזניק ב-28 בנובמבר היה דוגמה מצוינת לכך, וזו דרך "שבה אנו הולכים יחד כבר זמן מה".
קשר האחדות השלישי והאחרון הוא עם אנשים מקהילות לא-נוצריות .בעולם "שבו הדת משמשת לעתים קרובות מדי כדי להצדיק מלחמות וזוועות", הבהירה ועידת ותיקן השנייה כי "מי שאינו אוהב, אינו מכיר את אלוהים."
לכן, האפיפיור הפציר בכולם ללכת יחד ולהעריך את הדברים המאחדים אותנו.
עלינו להרוס את חומות "הדעות הקדומות וחוסר האמון, לקדם ידע והערכה הדדיים", אמר, כדי שנוכל להיות מבשרי תקווה והזמנה להיות שוחרי שלום.
בסיום, האפיפיור ליאו ה-14 ביקש מכולם לנצל את זמן הציפייה כדי "להפוך את הערכים הללו להחלטות שלנו", כשאנחנו זוכרים שאנחנו במסע למלכות השמיים."
