האפיפיור ליאו מפרסם את האיגרת האפוסטולית In unitate fidei לציון יום השנה לוועידת ניקיאה

מאת דבורה קסטלאנו לובוב

לקראת מסעו האפוסטולי הקרוב לטורקיה, פרסם האפיפיור ליאו ה-14 ביום ראשון, 23 בנובמבר, בחג ישוע מלך העולם את האיגרת האפוסטולית In unitate fidei לציון 1700 שנה לוועידת ניקיאה.

האיגרת המלאה, הנושאת את התקווה "לעודד את כל הכנסייה לחדש את התלהבותה להצהרת האמונה," מחולקת לשנים-עשר נקודות, וניתן לקרוא אותה בשלמותה כאן.

בשנת 2025, הכנסייה הקתולית מציינת את יום השנה ה-1,700 לוועידת ניקיאה הראשונה, שכונסה בשנת 325 לספירה על ידי הקיסר קונסטנטינוס הראשון בעיר ניקיאה.

מסעו הקרוב של האפיפיור ליאו לטורקיה יוביל אותו לאנקרה, איסטנבול ואיזניק, שנודעה בעבר בשם ניקיאה, לרגל ציון 1700 שנה לוועידה האקומנית הראשונה.

מטרת הוועידה האקומנית הייתה לטפל במחלוקות תיאולוגיות ולכונן דוקטרינה נוצרית מאוחדת, ותוצאותיה כללו אישור אלוהותו של ישוע וניסוח האני מאמין של ניקיאה.

עם זאת, האיגרת של האפיפיור ליאו היא בראש ובראשונה קריאה לאחדות.

"באחדות האמונה, שהוכרזה מאז ראשית הכנסייה", פותח האפיפיור את הטקסט שלו, "הנוצרים נקראים ללכת בהרמוניה, לשמור ולמסור את המתנה שקיבלו באהבה ובשמחה", כשהוא מזכיר: שזה בא לידי ביטוי במילות האני מאמין, "אני מאמין באדון אחד ישוע המשיח, בן יחיד לאלוהים... למען גאולתנו ירד מהשמיים."

האפיפיור הזכיר כיצד אמת זו נוסחה בצורה כה יעילה לפני 1700 שנה על ידי וועידת ניקיאה, הכינוס האקומני הראשון בהיסטוריה של הנצרות.

"האני מאמין מעניק לנו תקווה"

האפיפיור הדגיש כי לקראת מסעו האפוסטולי, הוא ביקש להפנות את תשומת הלב של הכנסייה להצהרת האמונה.

"במשך מאות שנים", אמר, "וידוי האמונה שמתמשך היה הנחלה המשותפת של הנוצרים, והוא ראוי שנודה בו ונבינן אותו בדרכים חדשות ורלוונטיות תמיד."

"במשך מאות שנים וידוי האמונה שמתמשך היה הנחלה המשותפת של הנוצרים, והוא ראוי שנודה בו ונבינן אותו בדרכים חדשות ורלוונטיות תמיד."

בשנה קדושה זו, המוקדשת לנושא "ישוע תקוותנו", כינה האפיפיור את ציון 1700 שנה לוועידה האקומנית הראשונה של ניקיאה "כצירוף מקרה מהשגחת אלוהים".

האפיפיור אמר כי הכרזת האמונה של הוועידה בשנת 325 לספירה בישוע המשיח, בן האלוהים, "היא לב האמונה הנוצרית." הוא הוסיף והכיר בך: "שאפילו היום, במהלך כל סעודת האדון של יום ראשון, אנו אומרים את האני מאמין של ניקאה-קונסטנטינופול, הצהרת האמונה המאחדת את כל הנוצרים".

יתרה מכך, "בזמנים קשים אלה שאנו חיים בהם, בתוך דאגות ופחדים רבים, איומי מלחמה ואלימות, אסונות טבע, אי-צדק וחוסר איזון חמורים, והרעב והסבל שמהם סובלים מיליוני אחינו ואחיותינו", ציין האפיפיור, "האני מאמין הזה מעניק לנו תקווה".

מה שמאחד אותנו גדול יותר ממה שמפריד

לבסוף, ועידת ניקיאה רלוונטית כיום בשל ערכה האקומני הרב. ואכן, השגת האחדות בין כל הנוצרים הייתה אחת המטרות העיקריות של הוועידה האחרונה, ועידת ותיקן השנייה. לפני שלושים שנה בדיוק, קידם האפיפיור יוחנן פאולוס השני הקדוש מסר קונקיליארי באיגרת האפיפיורית שלו Ut Unum Sint  (שיהיו אחד) מיום 25 במאי 1995.

תודה לאל, התנועה האקומנית השיגה רבות במהלך ששת העשורים האחרונים.

"נכון שאחדות נראית ומלאה עם הכנסיות האורתודוקסיות והאורתודוקסיות המזרחיות ועם הקהילות הכנסייתיות שנולדו מהרפורמציה, טרם הושגה", הודה האפיפיור.

"עם זאת, דיאלוג אקומני, המבוסס על טבילה אחת ועל האני מאמין של ניקיאה-קונסטנטינופול", ציין האפיפיור ליאו, "הוביל אותנו להכיר בחברי כנסיות וקהילות כנסייתיות אחרות כאחינו ואחיותינו בישוע המשיח, ולגלות מחדש את הקהילה האוניברסלית האחת של תלמידי ישו ברחבי העולם".

כשהוא מזכיר כי הנוצרים "חולקים את אותה אמונה באל אחד ויחיד, אבי כל האנשים; אנו מתוודים יחד על האדון האחד ובן האלוהים האמיתי, ישוע המשיח, ועל רוח הקודש האחת, המעוררת אותנו ומדרבנת אותנו לקראת אחדות מלאה ועדות משותפת לבשורה" ,הוא הדגיש: "שבאמת, מה שמאחד אותנו גדול הרבה יותר ממה שמפריד בינינו!"

"בעולם שמפולג וקרוע על ידי סכסוכים רבים", אמר האפיפיור ליאו, "הקהילה הנוצרית האוניברסלית האחת יכולה להיות סימן של שלום וכלי של פיוס, ולמלא תפקיד מכריע במחויבות הגלובלית לשלום".

"בעולם שמפולג וקרוע על ידי סכסוכים רבים, הקהילה הנוצרית האוניברסלית האחת יכולה להיות סימן של שלום וכלי של פיוס, ולמלא תפקיד מכריע במחויבות הגלובלית לשלום."

האפיפיור ליאו הזכיר כי קודמו, האפיפיור הקדוש יוחנן פאולוס השני, "הזכיר לנו, במיוחד, את עדותם של המרטירים הנוצרים הרבים מכל הכנסיות והקהילות הכנסייתיות", כשהוא חוזר ומדגיש כיצד "הזיכרון שלהם מאחד אותנו ומדרבן אותנו להיות עדים ויוצרי שלום בעולם".

האני מאמין של ניקיאה כנקודת ייחוס במסע שלנו

האפיפיור הדגיש עד כמה קריטי לבצע שירות זה באמינות, וכי הדבר דורש "ללכת יחד כדי להגיע לאחדות ולפיוס בין כל הנוצרים".

"האני מאמין של ניקיאה יכול להיות הבסיס ונקודת הייחוס למסע זה", אמר, וציין כי הוא "מציע לנו מודל של אחדות אמיתית בתוך גיוון לגיטימי."

"לפיכך עלינו", אמר האפיפיור, "להשאיר מאחור מחלוקות תיאולוגיות שאיבדו את הראזון ד'אטר' שלהן (raison d’être) -טעם קיומם כדי לפתח הבנה משותפת, ואף יותר מכך, תפילה משותפת לרוח הקודש, כדי שתקבץ אותנו יחד באמונה אחת ואהבה אחת".

עם זאת, הוא הבהיר: "זה אינו מרמז על אקומניות שמנסה לחזור למצב שהיה לפני הפילוגים, וזו גם אינה הכרה הדדית בסטטוס קוו הנוכחי של מגוון הכנסיות והקהילות הכנסייתיות", אלא במקום זאת המשיך, "זו אקומניות שמסתכלת אל העתיד, שמבקשת פיוס באמצעות דיאלוג בזמן שאנו חולקים את מתנותינו ואת המורשת הרוחנית שלנו."

השבת האחדות בין הנוצרים, אמר האב הקדוש, "אינה הופכת אותנו לעניים יותר; להיפך, היא מעשירה אותנו".

לבסוף, האפיפיור ליאו ה-14 סיים את איגרתו בהזמנה להתפלל יחד, תוך שהוא קורא "לרוח הקודש ללוות ולהדריך אותנו בעבודה זו."