האפיפיור ליאו: "אי-קבלה של קורבנות התעללות היא שערורייה"
מאת סלווטורה צ'רנוציו
למרות שלא היה זה נושא ספציפי בסדר היום של הקונסיסטוריה המיוחדת שנערכה ב-7–8 בינואר, האפיפיור ליאו ה-14 ניצל את ההזדמנות כדי לדבר בפני כ-170 הקרדינלים על בעיה "שנותרה פצע אמיתי בחיי הכנסייה במקומות רבים": משבר ההתעללות המינית.
זהו נושא שהאפיפיור ליאו, בדומה לקודמיו, הדגיש שוב ושוב בחודשים האחרונים. גם בקונסיסטוריה – שהתמקדה בנושאי הסינודליות והשליחות (נושאים שנבחרו ברוב קולות על ידי הקרדינלים) – הוא לא נמנע מלהתייחס לסוגיה זו. הוא עשה זאת בנאום הסיכום שלו לאחר יומיים של דיונים, שהטקסט המלא שלו פורסם ב-10 בינואר.
שערוריית הדלתות הסגורות
בנאומו הדגיש האפיפיור כי "ההתעללות עצמה גורמת לפצע עמוק שעלול להימשך כל החיים; אך לעיתים קרובות השערורייה בכנסייה היא שהדלת הייתה סגורה והקורבנות לא התקבלו בברכה או לא לוו בקרבה של רועים אותנטיים".
האב הקדוש שיתף בעדות של קורבן שעימה שוחח לאחרונה: "היא אמרה לי שהחלק הכואב ביותר עבורה היה שאף בישוף לא רצה להקשיב". שם, אמר האפיפיור ליאו, "ההקשבה היא בעלת חשיבות עמוקה".
הצעדים הבאים
הקשבה היא גם פרקטיקה הכרחית בין האפיפיור לבין מועצת הקרדינלים. מסיבה זו, ביקש האב הקדוש מהקרדינלים להמשיך בעבודה שהחלה בקונסיסטוריה, להעמיק את ההיכרות ההדדית ולחזק את הדיאלוג.
האפיפיור ליאו הכריז על תוכניות "להמשיך במפגשים" בעתיד, ואולי אף להאריכם לשלושה או ארבעה ימים פעם בשנה. כפי שהציעו חלק מהקבוצות, המפגשים יכולים לכלול יום של הרהור, תפילה ומפגש, ולאחריו יומיים-שלושה של עבודה. לשנה זו, הוא קבע קונסיסטוריה שנייה בסוף יוני, בסמוך לחג הקדושים פטרוס ופאולוס.
"הייתי מציע שלשנה זו ניפגש פעם שנייה למשך יומיים", אמר האפיפיור, ועודד קרדינלים "שמתמודדים עם קשיים כלכליים" לבקש סיוע. "דברו. אני חושב שגם אנחנו יכולים להפגין סולידריות זה עם זה".
הגשת הצעות ומשוב בכתב
העבודה לא הסתיימה, הדגיש האפיפיור, שכן "הדיאלוג נועד להימשך". הוא ביקש מהקרדינלים להגיש בכתב את הרהוריהם על ארבעת הנושאים המוצעים - סינודליות, שליחות, ליטורגיה והחוקה "Praedicate Evangelium".
הם התבקשו גם לשתף את הערכתם הכללית לגבי הכינוס ואת "מערכת היחסים של הקרדינלים עם האב הקדוש והקוריה הרומית".
הוא הבטיח "להקדיש זמן לקריאת הדיווחים וההודעות האישיות בעיון, ולאחר מכן להעניק לכם משוב ותגובה, ולהמשיך בדיאלוג".
הכרת תודה למשתתפים וסולידריות עם הנעדרים
בנאומו האחרון, האפיפיור הביע הערכה חיובית לניסיון הראשוני הזה של שיתוף פעולה , אשר לדבריו "מחובר באופן אינטימי למה שחווינו בקונקלווה", שבמהלכה קרדינלים רבים הביעו את "השאיפה להכיר זה את זה ולתרום ולתמוך".
הקונסיסטוריה הייתה לפיכך "רגע מיוחס לביטוי משותף של שליחות הכנסייה, באחדות". האפיפיור ליאו הביע את "תודתו העמוקה" על נוכחותם והשתתפותם של הקרדינלים, שכולה הופנתה לתמיכה בו בשירותו כיורשו של פטרוס. הוא הודה במיוחד לקרדינלים הוותיקים שעשו את המאמץ להגיע, שכן "עדותם יקרה מפז".
לצד זאת, הוא הביע סולידריות עם אלה שלא יכלו להגיע מסיבות שונות: "אנו איתכם ומרגישים אתכם קרובים!". הוא הוסיף: "באופן אישי, חשתי אחדות והרמוניה עמוקה עם כולכם ובין ההתערבויות הרבות".
חשיבות ההכשרה
בהרהור על נקודות שהועלו במהלך העבודה, במיוחד על ידי 20 הקבוצות מבוססות-השפה, האפיפיור הדגיש את חשיבות ההכשרה. "הכשרה לכולם" -בסמינרים, עבור כהנים, בישופים ושותפים מהציבור הרחב - "חייבת להיות מושרשת בחיי היומיום המוחשיים של הכנסייה המקומית, הקהילות ומקומות משמעותיים אחרים שבהם אנשים נפגשים, במיוחד אלה שסובלים".
מכיוון שלא ניתן לטפל בנושאים כאלה במלואם בזמן קצר, עבודה יומיומית זו חייבת להפוך ל"הזדמנות להכשרה וצמיחה עבור אלה שאיתם אנו עובדים, בכל הרמות, מהקהילה ועד לקוריה הרומית". דוגמאות לכך כוללות ביקורים פסטורליים והחייאת גופים שיתופיים.
סינודליות ושליחות, מושרשות במועצה
בנוגע לשני הנושאים שנבחרו על ידי הקרדינלים - סינודליות ושליחות - האפיפיור חזר והדגיש כי הם "מושרשים עמוק בוועידת הוותיקן השנייה ובכל הנתיב שנבע מהמועצה".
הוא הדגיש כי "נתיב זה הוא תהליך של חיים, חזרה בתשובה והתחדשות עבור הכנסייה כולה". שני הנושאים האחרים לא היו "בהכרח מרכזיים" במהלך היומיים הללו אך הם "קשורים קשר הדוק לנושאים האחרים ולמועצה", הוא אמר, "ולכן הם לא נשכחו ולא יישכחו".
שירות הקוריה
האפיפיור ליאו הזכיר גם את עבודת הדיקסטריות (משרדי הוותיקן) ברוח החוקה "Praedicate Evangelium", המשרתות את האפיפיור ואת הכנסיות המקומיות. החוקה האפוסטולית, שפורסמה באוקטובר 2022, מדגישה את הצורך "לתאם טוב יותר" בין שירות הקוריה לבין נתיב הבישור.
האב הקדוש חזר על מחויבותו לספק לקרדינלים ולכנסייה כולה "מבנה של יחסים ושירות, המסוגל לתמוך בכם ובכנסיות המקומיות כדי להתמודד עם האתגרים הנוכחיים של השליחות בצורה יעילה יותר".
"זה", הוא המשיך, "מחובר ליישום המתמשך של הסינוד, שיהיה לו נקודת ציון מרכזית באספה הכנסייתית של 2028". הוא עודד את הקרדינלים להיות "השמרים" לנתיב זה בשירות שליחות הכנסייה והכרזת הבשורה.
תמיכה בסובלים ממלחמה ואלימות
בסיום נאומו, הדגיש האפיפיור את החשיבות של שליחת תקווה לעולם של ימינו: "איננו מכונסים כאן כשאוזנינו אטומות למציאות של עוני, סבל, מלחמה ואלימות הפוקדים כל כך הרבה כנסיות מקומיות. וכאן, כשהם בליבנו, אנו רוצים לומר גם שאנו קרובים אליהם. רבים מכם מגיעים ממדינות החוות את הסבל הזה מאלימות ומלחמה".
נתיב זה של תקווה חייב לערב גם את הצעירים, הוא אמר. התקווה שנחוותה בשנת היובל שהסתיימה מזכירה לנו: "סגרנו את הדלת הקדושה, אך הבה נזכור: הדלת של המשיח ושל אהבתו תמיד פתוחה!".
