האפיפיור בפומפיי: מי ייתן ואלוהים ישקיט את שנאת האחים ויאיר את עיני מנהיגי העולם

מאת דווין ווטקינס

האפיפיור לאו ה-14 ציין ביום שישי, ה-8 במאי, את יום השנה הראשון לכהונתו בביקור בערים פומפיי ונאפולי שבדרום איטליה. האפיפיור חגג את סעודת האדון בכיכר שלפני כנסיית גבירתנו של מחרוזת התפילה, והזכיר כי הוא נבחר לאפיפיור בדיוק בחג של גבירתנו של מחרוזת התפילה של פומפיי.

"לפיכך, הייתי חייב להגיע לכאן, כדי להפקיד את שירותי תחת חסותה של הבתולה המבורכת", אמר בדרשתו. "יתרה מכך, בחירת השם 'ליאו' מציבה אותי בעקבותיו של לאו ה-13, שבין זכויותיו הרבות נמנה פיתוחה של משנה דתית נרחבת על המחרוזת".

האפיפיור הרהר במורשתם של ברטולו לונגו הקדוש ורעייתו, הרוזנת מריאנה פרנארארו דה פוסקו, אשר יחד הניחו את היסודות לכנסייה על הר וזוב, המקום שבו התפרצות הר געש קברה ציוויליזציה גדולה בשנת 79 לספירה. האפיפיור הזכיר את דברי קודמו, הקדוש יוחנן פאולוס השני, שנאמרו בכנסייה בשנת 2003 בסיום "שנת מחרוזת התפילה".

"היום, כמו בזמנים של פומפיי העתיקה", אמר האפיפיור לאו בציטוט דברי יוחנן פאולוס השני, "יש צורך לבשר על המשיח בפני חברה שמתרחקת מהערכים הנוצריים ואף מאבדת את הזיכרון שלהם".

בהתייחסו למסתורין של "הבשורה", ציין האב הקדוש כי תפילת "שמחי מרים" היא הזמנה לשמחה, שכן דברי המלאך גבריאל הזכירו למרים כי ליטוף הרחמים של אלוהים הגיע בדמותו של ישוע אל עולמנו הפצוע מהחטא. הבתולה המבורכת מריה, הוסיף, מובילה את הכנסייה בנתיב לקבלת ישוע, שכן אמירת ה"הנני" שלה הולידה הן את ישוע והן את הכנסייה.

"לרגע זה בהיסטוריה יש מתיקות וכוח המושכים את הלב ומרימים אותו אל אותו גובה הגותי שבו תפילת המחרוזת מכה שורשים", אמר, והזכיר כי תפילת המחרוזת נטועה בתולדות הישועה. לדבריו, כאשר אנו מתפללים את תפילת המחרוזת, אנו מחדשים את אהבתנו לאלוהים, שכן כל גילויי האהבה כלפי גבירתנו מובילים אותנו "חזרה לישוע ומביאים אותנו אל האוכריסטיה, שהיא המקור והפסגה של כל החיים הנוצריים".

"למחרוזת התפילה יש צורה מריאנית, אך לב כריסטולוגי ואוקריסטי", ציין, והזכיר כי דורות רבים של נוצרים עוצבו על ידי המחרוזת. תפילה זו, הוסיף האפיפיור, מסוגלת להגיע לשיאים מיסטיים תוך שהיא מכילה אוצר של התאולוגיה הנוצרית המהותית ביותר. "שכן מה מהותי יותר ממסתורי המשיח, משמו הקדוש, הנאמר ברכות של האם הבתולה?" אמר. "בשם זה, ואין בלתו, נוכל להיוושע".

האפיפיור לאו ה-14 המשיך ואמר כי מחרוזת התפילה מכוונת את לבנו לצרכי העולם, ובמיוחד לחשיבות המשפחה ולשאיפה לשלום. הוא הזכיר את המלחמות הרבות שעדיין מתחוללות בעולמנו, ואמר שהן מחייבות מחויבות מחודשת - פוליטית וכלכלית, כמו גם רוחנית ודתית.

"השלום נולד בתוך הלב", אמר האפיפיור. "איננו יכולים להשלים עם תמונות המוות שהחדשות מציגות בפנינו מדי יום". האפיפיור לאו הזמין את כולם להתפלל למען השלום, כדי שכוח האהבה האלוהי יציל את העולם.

"דרך תחנוניה", אמר, "מי ייתן ויגיע מאלוהי השלום שפע גדוש של רחמים, שיגע בלבבות, ישקיט את הטינה ואת שנאת האחים, ויאיר את עיניהם של אלו הנושאים באחריות מיוחדת של ממשל".