הקרדינל פארולין: התרומה של כולם נחוצה עבור השלום באוקראינה
Vatican News
מזכיר המדינה הקרדינל פייטרו פארוֹלין פנה בבקשה לקהילה הבינלאומית כולה לשים קץ לסכסוכים. ביום שלישי, 28 באוקטובר, במהלך שיחה עם עיתונאים בשולי אירוע שנערך בבית החולים לילדים "במבינו ג'זו" ברומא.
"התרומה של כולם נחוצה באמת כדי לעשות כמה צעדים עבור השלום" באוקראינה, אמר. החל מארצות הברית, דרך אירופה - שנקראת למלא "תפקיד בולט יותר" - ועד לסין ולמזרח, שם מבקר כעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
הקרדינל פארוֹלין השתתף באירוע בבית החולים הפדיאטרי של הכס הקדוש לציון 40 שנה להכרה בו כמכון מדעי למחקר, אשפוז ושירותי בריאות .(IRCCS)
מאמץ קולקטיבי להפסקת סכסוכים
לגבי המלחמה באוקראינה, הקרדינל פארולין קרא לזהירות אך גם לתקווה: "לא קל לענות" על שאלות לגבי הצעדים שיש לנקוט להפסקת אש. "אם היינו יודעים, כבר היינו נוקטים אותם. אני מאמין שמתקיים משא ומתן מסוים, אך אולי לא באופן פומבי", הוסיף.
כשהוא חוזר על תקוותו ששיחות אלה יישאו פרי, הדגיש מזכיר המדינה את הצורך במחויבות רחבה מצד הקהילה הבינלאומית. "המעורבות של ארצות הברית נחוצה בהחלט, ואנו מקווים שאירופה תיקח על עצמה תפקיד בולט יותר. גם לסין יש מה לומר - למעשה, הנשיא טראמפ נמצא כעת בסין ובמזרח הרחוק כדי להתייחס לנקודה זו. התרומה של כולם נחוצה באמת כדי לעשות כמה צעדים עבור השלום".
הפגישה עם ראש הממשלה אורבאן
כשנשאל על הפגישה שהתקיימה ביום שני, 27 באוקטובר, יחד עם ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבאן, תיאר הקרדינל את הפגישה כ"מפגש טוב", והסביר כי "כל צד הצליח להביע את נקודת המבט שלו." כשנשאל האם עמדותיהם היו "מרוחקות", השיב: "אנחנו מנסים לקרב אותן יותר ויותר".
מחויבות הומניטרית
במהלך המפגש שלו עם העיתונאים, תיאר הקרדינל את בית החולים במבינו ג'זו כדוגמה ל"מצוינות" בשירותי הבריאות הקתוליים והאיטלקיים. "זהו רגע חשוב", אמר, "להדגיש את הנוכחות והתפקיד של במבינו ג'זו הן במסגרת שירותי הבריאות הקתוליים והן הלאומיים".
הוא הזכיר את העבודה ההומניטרית של בית החולים, שקיבל ילדים לא רק מפלסטין אלא גם ממדינות אחרות שנפגעו מסכסוך." במבינו ג'זו עושה עבודה הומניטרית נהדרת", אמר הקרדינל.
"אנו מחויבים בחזית זו, מתוך אמונה שגם מאמצים הומניטריים - הן בטיפול קורבנות מלחמה והן בהחלפת שבויים - יכולים להיות צעד מכין לקראת שלום", אמר, והוסיף כי הכס הקדוש חש "מחויבות עמוקה" בתחום זה, "שהוא תחום מסורתי שבו הדיפלומטיה של הוותיקן פעילה מאז מלחמת העולם הראשונה".
