הגנת קטינים: "מה שהקורבנות רוצים זה שיקשיבו להם"
מאת איזבלה ה. דה קרבליו
החשיבות של תיקון שחורג מפיצויים כספיים, הצורך בדיאלוג ובהקשבה לקורבנות, הצורך בנתונים כדי לטפל בסוגיית הניצול לרעה בתוך הכנסייה, וקצב ההתקדמות המשתנה שנעשה בכנסיות המקומיות ברחבי האזורים הגיאוגרפיים.
אלה הם כמה מההיבטים החשובים שעולים מהדו"ח השנתי השני על מדיניות ונהלי הכנסייה להגנת קטינים, שפורסם ביום חמישי על ידי הוועדה האפיפיורית להגנת קטינים, כפי שהודגש על ידי ד"ר מוד דה בור-בּוּקִיקִיוֹ, משפטנית האחראית על קבוצת העבודה שהפיקה את המסמך.
בראיון הבא עם חדשות הוותיקן ד"ר בּוּקִיקִיוֹ, בעלת ניסיון עשיר בהגנה על ילדים בארגונים בינלאומיים, הדגישה כיצד ההתמקדות של דו"ח זה שעוסק בתיקון נועד לסייע לכנסיות המקומיות ברחבי העולם להמשיך ולקיים דיאלוג ולהקשיב לקורבנות.
ש: מהם המרכיבים העיקריים שעלו מדו"ח שנתי שני זה?
זהו צעד חשוב מאוד קדימה מבחינת ההערכה וההתקדמות שנעשתה על ידי הכנסיות ברחבי העולם. החלטנו השנה להתמקד בממד אחד ספציפי של הרעיון של צדק מעבר (transitional justice) - שאותו אנו מכנים צדק הימרה (conversional justice) בהקשר כנסייתי - וזהו התיקון. מה שניסינו לעשות הוא לקיים דיאלוג עם מחזיקי העניין השונים שלנו, בהתאם לנוהל הרגיל שלנו, ופיתחנו כלי מאוד פרגמטי ומעשי, מדריך פעולה (vademecum) , עבור הכנסיות המקומיות על האופן שבו הן יכולות לטפל בסוגיית התיקון.
אני לא רוצה לסכם את כל ההמלצות שלנו, אבל אני חושבת שחשוב לציין שאנו מבהירים בבירור שפיצוי כספי אינו הדרך היחידה לטפל בתיקון ובמה שהקורבנות צריכים. הקשבנו לקורבנות ולקולותיהם בזהירות רבה, וזהו ממד נוסף של המתודולוגיה שלנו לדו"ח. מה שהם אומרים הוא, בעצם, "שמה שאנחנו רוצים זה שיקשיבו לנו" לפעמים יותר חשוב שהם ירגישו רצויים ונתמכים, מאשר שיקבלו פיצוי כספי, ולכן זהו ממד חשוב מאוד של הדו"ח השנתי השני שלנו.
במהדורה זו גם הבענו חשש רב לגבי היעדר הנתונים. נתונים הם כה חשובים כי "אם אין נתונים, אין בעיה." אנו מנסים לחפש נתונים נוספים מכל מקור אפשרי, כדי לחרוג מהנתונים הפנימיים שקיבלנו דרך הכנסיות עצמן או דרך הדיקסטריות.
ש: מה הייתה ההשפעה של הדו"ח השנתי הראשון, ומהן ההתפתחויות והשינויים שניתן לראות בדו"ח השנתי השני?
אנו מטפלים בנושאים חשובים מאוד; איננו יכולים לצפות ששינויים יתרחשו בין לילה. מה שנדרש הוא שנמשיך בדיאלוג הזה ושנעקוב גם אחר ההמלצות שלנו. זה חייב לקרות לא רק בדיונים כאן ברומא, אלא כמובן, עם הכנסיות המקומיות. אנו מסייעים להן, כפי שאמרתי, על ידי המשך הדיאלוג הזה.
ראינו שיש קודם כל יותר מודעות והבנה לצורך במעורבות עם קורבנות, כך שאנו רואים שם התקדמות מסוימת. לא מספיק, אבל אנחנו בהחלט מאמינים שניתן לחוש בהשפעה של הדו"ח הראשון שלנו ברמה זו. כמובן, כל מצב של קורבן-ניצול שונה, כל מצב זקוק לתשובה שונה, וזה נתון להערכת הכנסייה המקומית, כיוון שהנסיבות שונות מאוד. ישנה גם שאלת הצורך להפנות לרשויות אזרחיות, שגם היא משתנה מאוד בכל מדינה. לפעמים זו חובה, לפעמים זה נתון לשיקול דעתו של מי שיודע. זה עדיין משהו שאנו צריכים לוודא שקורה. עם זאת, בסך הכל, אני חושבת שלאט לאט, צעד אחר צעד, אנו מתקדמים.
הכנת הדו"ח השנתי השני החל כבר כשפרסמנו את הדו"ח השנתי הראשון שלנו, בו הסברנו כי לרעיון צדק ההימרה יש מספר עמודים. הגישה שלנו היא לטפל בכל עמוד בנפרד, כך שהשנה זה היה תיקון. בשנה הבאה זה יהיה על צדק וגישה לצדק, וזה גם יהיה, כמובן, דו"ח חשוב מאוד. ואז, לבסוף, ישנה שאלת הרפורמה המוסדית והאמת, כי הרי האם האמת אינה הבסיס לכל מה שאנו טוענים כאן?
ש: הדו"ח מתמקד במדיניות ונהלי הגנה בכנסייה במדינות ודיוקסיות שונות. היכן ראית שיפורים והתפתחויות, ובאילו אזורים לדעתך עדיין יש עבודה לעשות?
בהקשר זה יש לנו שלוש קטגוריות של כנסיות. כשאני מדברת על כנסיות, אני מכלילה גם את המסדרים הדתיים. במקום אזורים, אנו יכולים לומר שיש כנסיות שהן די מתקדמות: הן פרסמו קווים מנחים, יש להן נהלים ופרוטוקולים מתאימים לשמיעת קורבנות, וכו'. הן, במידה רבה, באמת די מתקדמות בנתיב צדק ההימרה.
לאחר מכן ישנן כנסיות אחרות שמתחילות לטפל בסוגיה זו מכיוון שזהו רעיון חדש. לפני כן זה היה מבוסס יותר על סנקציות והליכים משמעתיים, עם דגש על העבריינים, והקורבנות נותרו מחוץ למוקד לחלוטין. וישנן, לצערי, גם כנסיות שהן אפילו יותר בתחילת הדרך מכך. כמובן, חשוב מאוד שנשתף פעולה עם הדיקסטריה כאן ברומא כדי להניע אותן בנתיב זה.
אז ישנן שלוש קטגוריות אלה של כנסיות, אבל אני לא יכולה לאתר אותן גיאוגרפית. המחשבה הברורה היא שהדרום הגלובלי נמצא בפיגור בנושא, אבל ישנם יוצאים מן הכלל. ישנן פרקטיקות מקומיות מעניינות מאוד, שזיהינו גם בדו"ח. לדוגמה, בטונגה, שם יש דגש חזק מאוד על תמיכה קהילתית לקורבנות, וזה מעניין מאוד. במקביל, בצפון הגלובלי, באירופה, כמה כנסיות מצליחות מאוד, בעוד שאחרות פחות. זהו נוף מגוון מאוד.
