נציגות יעקב הצדיק: מחנה הקיץ השני בבית נח, טבחה
מאת נציגות יעקב הצדיק
טבחה, השוכנת על חופיו השלווים של ים כנרת, סיפקה את התפאורה המושלמת למסע אמונה זה. התוכנית שילבה תפילה, סדנאות, פעילויות שטח, משחקים, שחייה ורגעי התבוננות שקטה, אשר אפשרו לכל משתתף לחוות הן שמחה והן צמיחה רוחנית.
אחד מרגעי השיא של המחנה היה העלייה לרגל לכפר נחום. המשתתפים, שחולקו לקבוצות קטנות, צעדו במסלול העתיק בליווים של האב רומן וגבריאל; הם פתחו את הבוקר בתפילה בטרם ביקורם במקום שבו חי ישוע, לימד וקרא לרבים מתלמידיו הראשונים. ארוחת הבוקר המשותפת שלאחר הצעידה הפכה חוויה זו למשמעותית עוד יותר, והזכירה כי האמונה אינה נחווית בתפילה בלבד, אלא גם ברגעים הפשוטים של חיי הקהילה.
לאורך המחנה, האב איג'ינו, האב רומן, דניאל וצוות מדריכי הנוער הנחו סדנאות מעוררות השראה על חיי התלמידים. כל קבוצה הוזמנה להכיר את אחד התלמידים לעומק - לבחון את אישיותו, קריאתו, חוזקותיו, חולשותיו ושליחותו. מפגשים אלו עודדו את הצעירים להכיר בכך שישוע קורא לאנשים מן השורה, וממשיך לקרוא לכל אחד מאיתנו גם כיום.
כמו כן, התוכנית כללה סדנא שהתמקדה באומץ ובביטחון אישי, אשר הזמינה את המשתתפים להרהר בקבלת החלטות נבונות תוך שמירה על נאמנות למשיח בחיי היומיום.
אמונה והנאה שזורים היו אלה באלה באופן טבעי. בריכת השחייה הפכה למקום של מרגוע וידידות, המשחק "חפש את המטמון", הפעילויות הקבוצתיות והמדורה בערב יצרו אינספור רגעים של צחוק, עבודת צוות וזיכרונות בלתי נשכחים. ערב קולנוע שהוקדש לישוע ולתלמידיו סייע להעמיק את נושא המחנה, בעוד שירי תפילה והלל בהובלת האב איג'ינו סביב המדורה העניקו הזדמנות נפלאה לרומם את שם האלוהים יחדיו תחת שמי הגליל.
חלק מיוחד במינו בקייטנה היה חגיגת סעודת האדון, בלב האזור שבו פעל ישוע בחלק ניכר מהשירות הציבורי שלו. התפילות וסעודת האדון, שנערכה על ידי האב פיוטר, לצד תפילות הבוקר והערב היומיות בהובלת האב איג'ינו והאב רומן, העניקו מקצב ומשמעות בכל אחד מימי המחנה.
צוות המטבח, יחד עם מוניקה, די-ג'יי ורודני, עבד על הכנת ארוחות טעימות לאורך כל השבוע. הסעודות המשותפות סביב השולחן חיזקו לא רק את גופנו, אלא גם את תחושת המשפחתיות והשייכות. כל משתתף תרם את חלקו במעשי שירות פשוטים, כגון שטיפת כלים ודאגה למרחבים המשותפים - תזכורת לכך שהיותנו תלמידיו של המשיח באה לידי ביטוי גם בשירות איש את רעהו.
עם תום הקייטנה, התכנסנו לברכה מסכמת בכנסיית טבחה בטרם חזרתנו לבתים. כולם עזבו את טבחה בלב פתוח ומלא תודה, עם חברויות חדשות, זיכרונות שמחים ורצון מחודש להמשיך ולצעוד בעקבות ישוע בחיי היומיום.
אנו מודים לאב איג'ינו, לאב רומן, לאב פיוטר, לדניאל, לגבריאל, לצוות מדריכי הנוער, למוניקה, לדי-ג'יי ולרודני, אשר איפשרו את קיומם של ארבעת הימים הללו. יהי רצון שהזרעים שנזרעו במהלך מסע זה ימשיכו לצמוח בלבותיהם של צעירינו בעודם הולכים בעקבות המשיח באמונה, באומץ ובתקווה.
כמו כן, אנו מביעים תודה עמוקה לארגון "עזרה לכנסייה בצרה" (ACN) על תמיכתו הנדיבה שאיפשרה את קיומה של קייטנה זו.
