יום הבריאה: מתנה יקרת ערך מהכנסייה האורתודוקסית

מאת הבישוף ג'רארדו אלמינזה*

היום, 1 בספטמבר, אנו חוגגים את יום הבריאה, הידוע גם כ"חג הבריאה" או "יום התפילה העולמי למען הבריאה", שנחגג יחד עם כנסיות נוצריות נוספות. זהו יום להלל את אלוהים כבורא, להנציח את המסתורין הגדול של הבריאה במשיח, ולעורר בנו, הנוצרים, השראה לדאוג למעשה ידיו של האל. למרות שהחגיגה הופכת לפופולרית יותר ויותר ברחבי העולם, הסיפור על מקורותיה אינו מוכר כפי שהוא ראוי. לפני עשר שנים, יום זה הגיע לידיעתה של הכנסייה האוניברסלית, אך הדרך שבה זה קרה התרחש באופן בלתי צפוי. ביוני 2015, האנציקליקה 'Laudato Si’' נחשפה לעולם באולם בוותיקן שהיה מלא בעיתונאים. בעוד תשומת הלב התמקדה בחידוש של האיגרת האפיפיורית, נזרע באותו אירוע רב-משמעות זרע נוסף - כזה שלא זכה לתשומת לב באותו יום, אך הוכיח שיש לו חשיבות עצומה גם כן.

אחד הדוברים באותה מסיבת עיתונאים היה הבישוף האורתודוקסי ג'ון זיזיולס מפרגמון, מכיוון שהאנציקליקה ציטטה בהרחבה את הפטריארך האקומני ברתולומיאוס. זיזיולס הגדול ניצל את ההזדמנות כדי להציג את משמעותו של ה-1 בספטמבר כיום הראשון בשנה הליטורגית שלהם וכמועד לתפילה והרהור על הבריאה. הוא הזכיר לקהל שבשנת 1989 האורתודוקסים הזמינו לראשונה "את כל העולם הנוצרי" להתפלל יחד ביום המיוחד הזה. באופן בלתי צפוי, הוא חידש את ההזמנה: "האם זה לא יכול להפוך לתאריך לתפילה כזו עבור כל הנוצרים?" האב הקדוש מיהר לקבל את ההצעה. חודש לאחר מכן, הוא הכריז רשמית על ה-1 בספטמבר כיום התפילה העולמי עבור הכנסייה הקתולית.

למרות שזה היה דבר חדש עבור רוב הקתולים, זה לא היה חדש עבורנו הפיליפינים. מתברר שועידת הבישופים שלנו בפיליפינים כבר החלה לקדם את חגיגת יום הבריאה בשנת 2003 - לפני למעלה משני עשורים. באותה שנה, נשיא הוועידה שלנו - הארכיבישוף אז והקרדינל כיום, אורלנדו קווודו - פרסם איגרת רועים נבואית בשם הבישופים, שכותרתה "חוגגים את יום הבריאה ואת זמן הבריאה". נאמר בה: "היום, 1 בספטמבר, בחלקים רבים של העולם כנסיות נוצריות חוגגות את 'יום הבריאה'... אנו רוצים להציג תקופה זו בפני המאמינים הקתולים שלנו ולהכיר ב'בריאה', אותה מתנה יקרת ערך מהבורא האדיר והאוהב". מאז שהאפיפיור פרנציסקוס ייסד את יום התפילה באופן גלובלי, התנופה הואצה אף יותר. החג הפך לפופולרי ונפוץ בצורה עצומה.

במהלך העשורים האחרונים, היינו עדים לכך שיום הבריאה היה מתנה יקרת ערך להפליא מהכנסייה האורתודוקסית – הן מתנה פסטורלית והן מתנה תאולוגית-ליטורגית. מצד אחד, כפי שהדגישה האיגרת שלנו משנת 2003, חילול הבריאה של האל "הוא עניין של חיים ומוות" עבורנו בפיליפינים. לא רק שאנו מודאגים מההרס המקומי של המערכות האקולוגיות שלנו, אלא אולי חשוב מכל, אנו מוטרדים ממצב החירום האקלימי העולמי ומהאופן שבו הוא הורס את האיים שלנו. בעשורים האחרונים, הוריקנים הפכו לתכופים וקטלניים הרבה יותר בשל שיבוש האקלים על ידי האדם, ופגעו בצורה הקשה ביותר בעניים ביותר. יום הבריאה עוזר לרפא את מערכת היחסים השבורה שלנו עם הבריאה, שהיא הכרח פסטורלי קיומי עבור רבים מאיתנו בדרום הגלובלי.

מצד שני, יום הבריאה הוא גם מתנה תאולוגית, המושרשת בשורשיה העתיקים בליטורגיה האורתודוקסית. מאז המאה ה-5, יום זה סימל את בריאת השמיים והארץ על ידי אלוהים. כך, יום הבריאה עוזר להפנות את מבטנו למסתורין גדול של אמונתנו שלא זכה לתשומת לב מספקת. כפי שביטא זאת בנדיקטוס ה-16, "חידוש תורת הבריאה והבנה חדשה של חוסר ההפרדה בין בריאה לגאולה הם בעלי חשיבות עליונה". מכיוון שהקשר בין שני המסתורין הוא המשיח, שנת 2025 היא שנה מיוחדת אף יותר לחגוג את חג הבריאה - או, עדיף מכך, את חג הבריאה במשיח. כלומר, יש לנו כעת מרכיב נוסף: ציון 1,700 שנה לוועידה האקומנית בניקאה. בלב הוועידה ו'אני מאמין' עמדה בדיוק אותה הצהרה מכרעת של אלוהותו של המשיח. כפי שאנו מכריזים ב'אני מאמין', "שדרכו נעשו כל הדברים", ומהדהד את הפתיח של יוחנן. יום הבריאה יכול לעזור לנו לחגוג באופן מכוון הרבה יותר את ההיבט הזה של מסתורין המשיח שזכה להתעלמות.

השנה, לראשונה בהיסטוריה, יש לנו נוסח מיסה – ה- Missa pro custodia creationis – המאפשר לנו לחגוג את יום הבריאה סביב המזבח, עם טקסטים ליטורגיים מותאמים לאירוע. הצעד הראשון הזה של הכס הקדוש מאפשר לנו להתחיל לממש את הפוטנציאל הפסטורלי והליטורגי העצום של היום, וזו הסיבה שועידת הבישופים שלנו מדרבנת את כל הקהילות ברחבי הפיליפינים לציין את היום. כאשר נתכנס סביב מזבח האוכיריסטיה כדי לחגוג את החג הזה, נשיר בשמחה " מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ" (תהילים קד:24), ונתחייב מחדש לדאוג לה, ונהלל את המשיח מאחר ו"כל הדברים נבראו דרכו ולמענו" (קולוסים א:16). יתר על כן, נודה לאל על מתנה ביזנטית זו ונתפלל שרוח הקודש תדריך את הכנסיות הנוצריות השונות לחגוג יחד באופן מכוון יותר את המסתורין הגדול של הבריאה במשיח.

*הבישוף של דיוקסיית סן קרלוס ונשיא ועדת הפעולה החברתית של ועידת הבישופים של אזור הפיליפינים.