הקרדינל פיצבאלה מתפלל לשלום בגת שמנים ביום ראשון של הלולבים
מאת חדשות הוותקין
לאחר שנבצר ממנו לערוך את מיסת יום ראשון של הלולבים בכנסיית הקבר בירושלים, משום שמשטרת ישראל מנעה את כניסתו לכנסייה, הפטריארכיה הלטינית של ירושלים הובילה את החגיגה הטקסית של החג בשידור חי מבזיליקת כל העמים בגת שמנים.
הוא ציין כי למרגלות הר הזיתים, היכן שישוע התפלל בגן, אנו פותחים את השבוע הקדוש בתחינה מיוחדת לפיוס ולתקווה.
הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה ניהל את ליטורגיית המילה והעניק ברכה עם שריד הצלב הקדוש שכוונה לעבר העיר ירושלים.
בשל המלחמה המתמשכת, החגיגות בארץ הקודש נערכות השנה ללא עולי רגל, אך כשהקהילה הגלובלית מאוחדת בתפילות לשלום.
בהרהוריו, הזכיר הפטריארך את הדימוי של ישוע הבוכה על ירושלים כדי לפרש את הרגע הנוכחי.
"היום ישוע בוכה שוב על ירושלים", אמר. "הוא בוכה על העיר הזו, שנותרת סמל הן לתקווה והן לצער, לחסד ולסבל. הוא בוכה על ארץ הקודש הזו, שעדיין אינה מסוגלת להכיר במתנת השלום. הוא בוכה על כל קורבנותיה של מלחמה שנראית ללא קץ: על משפחות קרועות, על תקוות מנופצות. אך דמעותיו של ישוע לעולם אינן ריקות. הן פוקחות את עינינו, מאתגרות אותנו וחושפות את האמת."
בהתייחסו להיעדרן של החגיגות המסורתיות של יום ראשון של הלולבים, הכוללות תהלוכות והפנת כפות תמרים, הוא אמר כי בעוד שמלחמה משבשת את הביטויים הרגילים של האמונה, אמונה אמיתית אינה תלויה בטקסים חיצוניים ויכולה להישאר חיה גם בשתיקה ובקושי.
"אנו בטוחים שהאדון הצלוב שקם לתחייה אינו פוסק מלהתהלך בקרבנו: גם כשהדרך חסומה, הוא שוכן בלבם של אלה שלא הפסיקו ללכת אחריו", אמר. "אך דווקא בשתיקה כפויה זו, הליטורגיה הופכת לאותנטית יותר. הזעקה "הושענא" אינה זקוקה לענפים כדי לעלות השמימה, והאמונה אינה מתערערת כאשר הטקסים החיצוניים מוסרים."
כשהזכיר את הבשורה של ייסורי האדון, המציגה את הכישלון האנושי דרך בגידה, התכחשות ואלימות, הוא אמר כי היא חושפת גם את נאמנותו הבלתי מתפשרת של ישוע ואת אהבתו המתמסרת.
"בדיוק ברגע שבו המוות נראה כמנצח, האמת נחשפת, האהבה מתגלה והישועה מושלמת", אמר.
הקרדינל פיצבאלה הזכיר כי ישוע מוביל אותנו "לקראת שלום שאינו אשליה, אלא פרי הצלב", שכן השלום שישוע מציע הוא "שלום שמגיע מאל שמוסר את עצמו לחלוטין ואינו זקוק לכוח או לנשק."
אך לחיות את האמונה כאן, לדבריו, "משמעו לקבל את הסתירה שהיא מגלמת: מקום התחייה הוא גם מקום הצליבה; מקום חיבוקו של אלוהים עדיין מצולק מיותר מדי שנאה."
לסיכום, הפטריארך הלטיני של ירושלים עודד את כולם להיענות לקריאה להיות עדים לאהבת אלוהים.
"אחים ואחיות, בארץ הזו שממשיכה לחכות לשלום, אנו נקראים להיות עדים לאהבה שלעולם אינה מוותרת", אמר. "מי ייתן ומסע האמונה שלנו, גם היום, יהיה מסע של תקווה. ומי ייתן וחיינו, גם בתוך קשיי הרגע הנוכחי, יביאו את אהבת המשיח ואת אורו לכל מקום שבו נראה כי החושך גובר."
