האפיפיור, לרגל השנה החדשה: ״מרים נותנת לנו תקווה״

מאת כריסטופר וולס

״אימו הקדושה של האלוהים! זו הקריאה השמחה של עם האלוהים הקדוש, שנשמעה ברחובות אפסוס בשנת 431, כאשר אבות המועצה הכריזו כי מרים היא אם האלוהים.״

מדובר ב״דבר בסיסי באמונה, אך מעל לכל בעובדה מופלאה: ״לאלוהים יש אמא״, הסביר האפיפיור פרנציסקוס, ״ובכך נקשר הוא לנצח עם האנושיות שלנו, כמו ילד לאימו, עד כדי כך שהאנושיות שלנו היא האנושיות שלו.”

בדרשתו ביום חגה של מרים, אם האלוהים (קישור לדרשה באנגלית), ציין האב הקדוש כי אמת זו ״נכנסה לליבם ולתודעתם של עם אלוהים הקדוש״ בעיקר דרך התפילה האהובה והיקרה, שמחי מרים. ״לקריאה זו, אם האלוהים תמיד מגיבה״, אמר האפיפיור. ״היא שומעת את עתירותנו; כשהיא מחזיקה את בנה בזרועותיה, היא מברכת אותנו ומביאה לנו את אהבתו העדינה של אלוהים בשר ודם.״

עוד אמר האפיפיור ש״השנה, הנפתחת בחג אם האלוהים ואימנו, אומרת לנו שהמפתח לתקווה הוא מרים, והאנטיפונה לתקווה הוא הקריאה, 'אם האלוהים הקדושה'!״

וכן, הוא הוסיף, ״היום אנו מפקידים בידי אמנו המבורכת את האפיפיור בדימוס בנדיקטוס ה-16 האהוב שלנו כדי שהיא תלווה אותו במעברו מהעולם הזה אל האלוהים״.

תפילה למען הסובלים

האפיפיור פרנציסקוס קרא למאמינים להתפלל למרים ״בדרך מיוחדת עבור בניה ובנותיה הסובלים ואין להם עוד כוח להתפלל״, כמו גם עבור כל הסובלים מעימותים וממלחמות.

באופן מיוחד, הוא הזמין אותנו להיות מונחים בידי הרועים של בית לחם, ״הראשונים לזהות את אלוהים בקרבנו, האלוהים שהפך עני ושאוהב להיות עם העניים״.

הרועים הלכו מהר

״הבשורה מדגישה שני דברים מאוד פשוטים שעשו הרועים״, אמר האפיפיור: ״הם הלכו וראו.״

לאחר שציין כי הרועים לא היססו, אלא מיהרו לראות את המשיח העולל, האפיפיור פרנציסקוס אמר, ״אם אנו רוצים לקבל את פני האלוהים ואת שלומו, איננו יכולים להמתין בשאננות ולחכות שהדברים ישתפרו״.

במקום זאת, הוא הזמין את המאמינים לשאול כיצד הם יכולים לעזור לאחרים, ״בענווה שבשירות, באומץ של דאגה לזולת״.

הרועים ראו את המשיח העולל

לאחר מכן התמקד האפיפיור במה שראו הרועים כשהם הגיעו לבית לחם. ״הדבר החשוב היה שהם ראו אותו״, אמר האפיפיור פרנציסקוס, והוסיף, ״מה שחשוב זה לראות, להסתכל מסביב, וכמו הרועים, להתעכב לפני העולל הנמצא בזרועות אימו״.

בתחילת השנה החדשה, הוא אמר, ״הבה נקדיש זמן לראות, לפקוח עיניים ולשמור אותן פקוחות לפני מה שחשוב באמת: אלוהים ואחינו ואחיותינו״.

כדוגמת הרועים

בסיום דרשתו אמר פרנציסקוס, ״היום בא האדון בקרבנו, ואם האלוהים הקדושה מעמידה אותו לנגד עינינו״. הבה נגלה מחדש, את ההליכה מלאת ההתלהבות ואת הפלא לראות, את הסוד שיכול להפוך את השנה הזו ל'חדשה' באמת״.