האפיפיור בקבלת הקהל: מרי מקילופ הקדושה הביאה את אהבת המשיח לכפרי אוסטרליה
מאת דווין ווטקינס
ביום רביעי, המשיך האפיפיור פרנציסקוס בסדרת הלימוד בנושא התשוקה לְבַשֵּׂר, במסגרת קבלת הקהל האחרונה לפני חופשת הקיץ.
השבוע התמקד האפיפיור בחייה ובדוגמתה של הקדושה מרי מָקִילוֹפּ (1842-1909), שייסדה את מסדר האחיות של יוסף הקדוש של הלב הקדוש.
מרי נולדה ליד מלבורן להורים סקוטים שהיגרו לאוסטרליה, ומגיל צעיר הרגישה קריאה לשרת את אלוהים בדרך מיוחדת.
קנאות לעניים ולשוליים
האפיפיור פרנציסקוס אמר שמרי מקילופ האמינה שנשלחה ״להפיץ את הבשורה ולהזמין אחרים לפגוש את המשיח החי״.
היא קראה את סימני הזמן, הוא אמר, וחשה משיכה לייסד מספר בתי ספר בהם תופץ הבשורה באמצעות חינוך קתולי.
״מאפיין אחד מהותי בתשוקתה לבשר״, אמר, ״היה רצונה לטפל בעניים ובשוליים. זה דחף אותה ללכת למקום שאחרים סירבו להגיע או לא היו מסוגלים ללכת.״
בחג יוסף הצדיק, ב-19 במרץ 1866, פתחה מרי את בית הספר הראשון שלה בדרום אוסטרליה, ואחריו הוקמו בתי ספר נוספים בקהילות כפריות בחלקים אחרים של המדינה ובניו זילנד.
חשיבות החינוך הקתולי
האפיפיור הדגיש את אמונתה שחינוך צריך לקדם ״התפתחות אינטגרלית של האדם הן כפרט והן כחבר בקהילה, מה שדורש חוכמה, סבלנות ואהבה מצד כל מורה״.
״חינוך הוא אינו מילוי ראשים ברעיונות״, אמר, ״אלא עוסק בליווי ועידוד תלמידים לאורך דרכם לצורך צמיחה אנושית ורוחנית, הוא מראה כיצד הידידות עם ישוע הקם לתחייה פותחת את ליבם והופכת את חייהם לאנושיים יותר״.
האפיפיור פרנציסקוס שיבח את התובנה הזו כרלוונטית לתקופתנו, כפי שהוצג בקריאותיו שלו להסכם עולמי בנושא חינוך לאיחוד משפחות, בתי ספר וחברות.
אמונה בהשגחה
תשוקתה לבשר הוביל את מרי מקילופ לפתוח גם מוסדות צדקה שונים, החל מ״בית ההשגחה״ באדלייד כדי לקבל את פניהם של צעירים וקשישים שננטשו.
הקדושה מרי טיפחה אמונה מיוחדת בהשגחת האלוהים בתוך אינספור הבעיות הפיננסיות והארגוניות שנאלצה להתמודד איתם מדי יום.
״למרות הבעיות הרבות״, אמר האפיפיור פרנציסקוס, ״היא שמרה על רוגע ונשאה את הצלב שלה בסבלנות כחלק מהותי ממשימתה״.
אהבה לצלב
לסיכום, האפיפיור פרנציסקוס ציין שמרי מקילופ הקדושה למדה לאהוב את הצלב של המשיח ומצאה את דרכה להגיב לצורכי זמנה.
״יהי רצון שמאמציה לחנך צעירים יהוו בנו השראה כיום״, התפלל, ״ושעתירתה תתמוך בעבודה היום-יומית של ההורים, המורים, הקטכיסטים וכל המחנכים, הנעשית לטובת הצעירים ולמען עתיד אנושי יותר ומלא תקווה״.
