האפיפיור בתפילת המלאך: לדעת לראות ולטפח את מעשיי האלוהים
מאת תאדאוס ג'ונס
לאחר סעודת האדון בבזיליקת פטרוס הקדוש לרגל היום העולמי השלישי לסבים, לסבתות ולקשישים, האפיפיור פרנציסקוס הוביל את תפילת המלאך בצהריי היום, בכיכר פטרוס הקדוש.
בהרהוריו, התבונן בבשורה של יום ראשון בה אנו קוראים את משל התבואה והעשבים הרעים, כאשר חקלאי שזרע זרע טוב בשדותיו מגלה שבמהלך הלילה אויב זרע בם עשבים שוטים.
האדון מתאר את העולם שלנו כמו שדה גדול בו אלוהים זורע חיטה והשטן זורע עשבים רעים, הטוב והרע גדלים יחדיו. האפיפיור אמר שאולי נתפתה לעקור מהשורש את העשבים השוטים, אבל אנחנו מסתכנים בעקירת הכל, אפילו לפגוע בטובים במאמץ לנסות ליצור עולם מושלם.
טיפוח הלב
משדה העולם, האפיפיור פנה לדבר על ״שדה הלב״ שבו אנחנו יכולים למעשה לעשות קצת ״ניקוי״ הכרחי גם מכיוון שאנו יכולים להתערב ישירות.
ליבנו, שגם בו יש חיטה ועשבים רעים, הוא ״שדה החירות״ הסביר האפיפיור, ולכן זהו מרחב פתוח ופגיע המתרחב אל שדהו של העולם ודורש ״טיפול מתמיד בחוטרים העדינים של הטוב״ תוך זיהוי והתמודדות עם העשבים הרעים.
אנחנו צריכים להתבונן בתוך עצמנו בחשבון נפש כדי להבחין בין טוב ורע, אמר, כדי ״לאמת, לאור האלוהים, את המתרחש בשדה של הלב״.
להביט בחיטה הטובה
האפיפיור הבין באזור שלישי, אותו כינה ״השדה של שכנינו״, כלומר האנשים בחיינו, אותם אנו יכולים לעתים קרובות לשפוט על ידי התמקדות רק ב-״עשבים הרעים״ שלהם במקום לאתגר את עצמנו להתמקד ב-״חיטה הטובה שצומחת״ בהם ושאותה נוכל לעזור לטפח.
בעודו מעודד את כולם ״לראות את היופי של מה שהאדון זרע״ באחרים, בעולמנו ובעצמנו, הצביע האפיפיור כי זה לא תרגיל ״נאיבי״, אלא תרגיל שאותו המאמין חייב לעשות ״כי אלוהים, החקלאי של השדה הגדול של העולם, אוהב לראות טוּב ולגרום לו לצמוח למען יהפוך הקציר למשתה!״
עבודה בשדה שלנו
לסיכום, האפיפיור אמר שעלינו להביט בחיינו וכיצד לעמוד בפני הפיתוי לרצות ״לאלום את הכל יחדיו״ ע״י שיפוט גורף של הזולת, כאשר עלינו לנסות לראות מה טוב מבלי להתעלם מהחולשות שלהם.
פרנציסקוס דרבן את כולם לשאול את עצמם האם אנו באמת מחפשים את העשבים השוטים בעצמנו ומתחייבים ״להשליך אותם לאש רחמי אלוהים״? ועודד לעבוד יחד כדי שיהיה יבול שופע של טוב.
