האפיפיור בתפילת המלאך: קיראו לאדון וקבלו אותו בברכה בסערות החיים
מאת תאדאוס ג'ונס
בברכו את המוני עולי הרגל שמילאו את כיכר פטרוס הקדוש לרגל תפילת המלאך בצהריי יום ראשון, האפיפיור פרנציסקוס דרש כהרגלו על הבשורה של יום ראשון, המספרת לנו היום על ישוע שהלך בלילה על מי ימת הכינרת בכדי להגיע לתלמידיו הנמצאים על סירה המטלטלת בעת סערה.
אזרו אומץ ואל תפחדו
בדרשתו נזכר פרנציסקוס שישוע אמר לתלמידיו לעזוב לפניו על גבי הסירה ולחצות את האגם. האירוע הזה, כך הסביר, אפשר לתלמידים לראות בסופו של דבר את היות ישוע אדון לכל, שמתגבר על הצרות והרעות שבחיינו ושמפחידות ומערערות אותנו.
באותה תקופה, הסביר פרנציסקוס, אנשים ראו את מרחבי המים הגדולים כדבר מפחיד, במיוחד בזמן מזג אוויר סוער, שכן תהומות אלו סימלו את הכאוס ואת חשכת השאול. התלמידים נבהלו כאשר נתקלו ברוח חזקה ובים סוער בזמן שראו את ישוע הולך על המים, הם פחדו שמה הוא רוח רפאים.
האפיפיור הסביר כיצד תגובתו של האדון, ״חִזְקוּ, אֲנִי הוּא. אַל תִּפְחֲדוּ״, הראה לתלמידים כיצד האדון נמצא מעל הצרות הללו, ולכן ״הוא רומס את האויבים הללו עבורנו״, בין אם זה המוות, החטא, השטן.
קיראו לישוע וקבלו אותו בברכה
המשיח חוזר ואומר לנו גם ״לאזור אומץ״, כי הוא איתנו, אנחנו לא לבד על מימי החיים הסוערים, המשיך האפיפיור ואמר. וכאשר סערות החיים מכות בנו, גם אנחנו כמו התלמידים צריכים לקרוא לאדון ולקבל אותו בברכה.
בדיוק כפי שהשליח פטרוס צעק, ״אֲדוֹנִי, הַצֵּל אוֹתִי!״ כשהחל לשקוע במים לאחר שקיבל את הזמנתו של האדון ללכת לקראתו, האפיפיור אמר שגם עלינו לחזור על התפילה היפה הזו ש״מבטאת את הוודאות שהאדון יכול להציל אותנו, שהוא כובש את הרוע שלנו ואת פחדינו״. לאחר מכן הזמין האפיפיור את כולם בכיכר להתפלל איתו שלוש פעמים, ״אֲדוֹנִי, הַצֵּל אוֹתִי!״
סירה מיטלטלת
ניווט בים הסוער ורוח נגדית המטלטלת את סירת חיינו והכנסייה היא האתגר שכולנו צריכים להתמודד מולו, הסביר האפיפיור. האדון מזמין אותנו להתמודד עם קשיים, אך עם האמונה בנוכחותו ובידו המסייעת, הוא מציע הזדמנויות לישועה, למפגש עימו.
חפשו את אורו של ישוע
לסיכום, האפיפיור הציע שנחשוב על האופן שבו אנו מגיבים כאשר הפחד אוחז בנו, האם אנו מנסים להתמודד איתו בעצמנו או אם אנו קוראים לאדון לעזור לנו. האם יש לנו אמונה ואנו מאמינים שהמשיח חזק יותר מהגלים והרוחות שנושבות נגדנו? והאם אנו מזמינים את האדון לחיינו בכל נסיבות החיים, במיוחד בזמן סערה, מפנים מקום ב״סירת חיי״ ונותנים לו לנווט?
