האפיפיור ליאו ה-14: הקשישים הם ברכה לפעילות הבשורה של הכנסייה

מאת דווין ווטקינס

הדיקסטריה לענייני הדיוטות, משפחה וחיים מארח את הקונגרס הבינלאומי השני בנושא הטיפול הפסטורלי בקשישים ברומא בין ה-2 ל-4 באוקטובר.

ביום שישי נפגש האפיפיור ליאו ה-14 עם המשתתפים באירוע, הנושא את הכותרת
"זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּ!"

בנאומו, האפיפיור הזכיר את רצונו של האפיפיור פרנציסקוס באחווה בין הקשישים לצעירים, כדי שאלו שחיו שנים רבות וצברו חוויות יוכלו לסייע לאלה שרק מתחילים את "הרפתקת החיים הגדולה".

עם זאת, ציין האפיפיור ליאו, בתקופתנו חווינו חלוקות עמוקות בין הדורות, כאשר קשישים מואשמים בכך שאינם מפנים מקום תעסוקתי לצעירים או שצורכים יותר מדי משאבים כלכליים וחברתיים שיכולים לשמש את הצעירים.

גישות פסימיות כאלה מתייחסות לאריכות ימים כאילו היא "פגם", אמר, וציין כי הרפואה המודרנית אפשרה לרבים לחיות זמן רב יותר מאי פעם.

"הקשישים הם מתנה, ברכה שיש לקבל בחום, וחיים ארוכים יותר הם דבר חיובי", הוא אמר. "אכן, שזה אחד מסימני התקווה בזמננו, בכל מקום בעולם".

האפיפיור ליאו אמר כי דחיית הקשישים על ידי החברה נובעת מחוסר הרצון שלנו להודות כי "היצור האנושי הוא תמיד יצור מוגבל עם צרכים", במקום להיות אדם עצמאי לחלוטין.

"השבריריות המופיעה בקשישים מזכירה לנו את האמת המשותפת הזו," הוא אמר. "לכן, היא מוסתרת או מטויחת על ידי אלה המטפחים אשליות ארציות, כדי שלא תעמוד לנגד עיניהם התמונה של מה שבלתי נמנע שיקרה לכולנו".

במקום זאת, ציין האפיפיור, הקשישים מזכירים לצעירים כי בדינמיקה האוניברסלית של החיים, האנושות מוצאת ישועה בהכרה בצורך שלנו באלוהים ובזה בזה".

מדד האנושיות שלנו אינו נקבע על ידי מה שאנו יכולים להשיג, אלא על ידי יכולתנו להניח שיאהבו אותנו, ובמידת הצורך, אפילו שיעזרו לנו," אמר.

הזקנה עלולה לתפוס אותנו לא מוכנים, אמר האפיפיור, והזמין את הקשישים ללמוד מכתבי הקודש ומהקדושים כיצד לחיות בדרך נוצרית, מבלי להיכנע לייאוש.

האפיפיור ליאו ה-14 פנה לאחר מכן לאנשים המשרתים את הקשישים, ואמר שהם יכולים למצוא בני ברית חיוניים ב"קשישים הצעירים," אלה שסיימו לאחרונה את שנות עבודתם ויש להם יותר זמן פנוי להוביל פעילויות קהילתיות ולהתפלל.

"חשוב למצוא עבורם שפה והזדמנויות מתאימות," אמר, "לשלב אותם לא כנמענים פסיביים של הבשורה, אלא כנושאים פעילים, ולענות יחד איתם, ולא במקומם, על השאלות שהחיים והבשורה מציבים בפנינו".

רבים מהקשישים, אמר, התרחקו מהאמונה בנעוריהם או שמעולם לא קיבלו את הכרזת הבשורה, אך מוטלת על הכנסייה המשימה להציע להם ישועה במשיח, ללא קשר לגילם.

"במקומות שבהם קשישים בודדים ומושלכים," אמר, "משמעות הדבר תהיה להביא להם את הבשורה הטובה של רכות האדון, כדי להתגבר, יחד איתם, על חשכת הבדידות, האויב הגדול של חיי הקשישים".

לסיכום, האפיפיור ליאו הזמין את הממונים הפסטורליים של הכנסייה לעזור לקשישים לגלות מחדש את משמעות הקיום, כדי שימצאו קשר אותנטי עם אלוהים ויהפכו בעצמם לשליחים של תקווה.

"שאיש לא יינטש! שאיש לא ירגיש חסר תועלת!" הפציר האפיפיור. "אפילו תפילה פשוטה, הנאמרת באמונה בבית, תורמת לטובת עם האלוהים ומאחדת אותנו בקהילה רוחנית".