האפיפיור לאזרחים המבוגרים באיסטנבול: "אתם החוכמה של עם"

מאת ג'וזף טולוך

בית האבות המנוהל על ידי האחיות הקטנות של העניים מחוץ למרכז איסטנבול הוא בית לקשישי העיר מכל הרקעים: טורקים, ארמנים, פליטים ממספר מדינות באפריקה, ואפילו חבר מהקהילה היהודית ההיסטורית של איסטנבול.

"האחר הוא המשיח", נכתב בביטוי על קיר המסדרון, ליד לוח המציג את כרטיס השם של כל דייר.

תחנתו הראשונה של האפיפיור בבית האבות הייתה הקפלה, שקושטה לרגל האירוע בדגלים ובפרחים. כ-200 אנשים המתינו לו שם, הן הדיירים עצמם, שישבו מקדימה, והן הצוות שמפעיל את הבית מדי יום.

קבלת פנים חמה

כאשר האפיפיור צעד במעבר, מקהלת נשים - המורכבת ממהגרות מקונגו, אנגולה, קמרון ובורקינה פאסו - שרה Ave Maria , Laudate Dominum

האפיפיור בירך מספר אנשים, עצר לתמונות ולהחלפת מילים ספורות, ולאחר מכן כרע לזמן קצר לתפילה מול לחם הקודש.

האחות מרגרט סירסון, שהגיעה מלונדון רק לפני חודש, דיברה בשם הקהילה. היא הודתה לאפיפיור על ביקורו, ואמרה שהוא מראה לדיירי הבית "שאלוהים אוהב אותם לאין שיעור".

עם ועבור אחרים

האפיפיור, מצידו, הודה לאחיות על קבלת הפנים ועל עבודתן.

הוא הציע כמה מחשבות על שמן, שלדבריו "מאלץ אותנו לחשוב".

"האדון קרא לכן לא רק לסייע או לעזור לעניים", אמר האפיפיור, אלא גם "להיות אחיותיהם."

בדרך זו, אמר, שמן של "האחיות הקטנות" מציע רמז למשמעות האמיתית של צדקה נוצרית: "לפני שאנו עבור אחרים, עלינו קודם כל להיות עם אחרים בקהילה המבוססת על אחווה".

קשישים כמקור לחוכמה

תובנתו השנייה של האפיפיור הופנתה לדיירים המבוגרים של הבית.

בחברה האובססיבית ליעילות והצלחה חומרית, הזהיר, המשמעות האמיתית של הזקנה עלולה להישכח. עם זאת, כפי שאמר לעיתים קרובות האפיפיור פרנציסקוס, "הקשישים הם החוכמה של העם, אוצר עבור נכדיהם, משפחותיהם והחברה כולה."

האפיפיור סיים את נאומו בהבעת "תודה כפולה" לבית על קבלת הקשישים "בשם האחווה." הוא הודה כי טיפול אינו קל "ודורש הרבה סבלנות ותפילה".

לאחר מכן התפלל האפיפיור עם הקהילה, נתן את ברכתו והותיר מתנה לציון הביקור.

לפני שעזב, הוא בילה מספר דקות בשיחה עם קבוצת אחיות ובירך דיירים וצוות לאורך המסדרון. לבסוף, חתם בספר האורחים וכתב: "אני מברך בחום את הבית הזה עם כל דייריו, ובדרך מיוחדת את האחיות הקטנות של העניים על שירותן כאן ועל העדות שלהן למען כולם."