מסע האפיפיור באפריקה: קריאה לחדש את ליבנו
מאת מסימיליאנו מניקטי
מסעו של האפיפיור באפריקה קורא לנו לפקוח את עינינו ולחדש את ליבנו, ודוחק בנו לפעול כדי שהאנושות תוכל להראות פנים אמיתיות יותר. בימים אלו, אלפי אנשים ממתינים לאב הקדוש ומלווים אותו, כשהם מתקהלים לצד דרכי עפר אדומות ומאובקות וברחובות הערים. לעיתים קרובות, מאחורי המחסומים, ניצבים בתים עם גגות פח ומבנים שחוקים ושבירים; ועם זאת, עיני האנשים מלאות בשמחה, וחיוכים עולים על פניהם ברגע שמבט פוגש בברכת שלום.
רבים ממתינים שעות רק כדי לקלוט במבטם את מכוניתו של האפיפיור או את השיירה המלווה אותו, בתקווה לצילום או לזיכרון שיישאר לעד. הם שרים, רוקדים, מניפים דגלים וענפי דקלים, ומרימים את ידיהם אל על. ביקור זה הוא מסע אל תוך פצעיהם ותקוותיהם של עמים שלעיתים קרובות מתעלמים מהם, אך הוא גם הזמנה לכולם: לשנות פרספקטיבה, לא להסיט את המבט, ולבנות קשרי אחווה ומערכות יחסים כנות מבלי להיכנע לפחד או להשלמה עם המציאות.
אפריקה שפוגש האפיפיור ליאו מפגינה חיוניות ואנרגיה יוצאות דופן, לצד יכולת עצומה לקראת העתיד. בעת ובעונה אחת, משקלו של הקולוניאליזם, הממשיך להתקיים בצורות שונות, נותר ברור, בעוד כוחות גלובליים ממשיכים להגביל ולשלוט בפוטנציאל הזה. במקומות שבהם משאבים מופקים, האדמה ניזוקה מפסולת רעילה, וסכסוכים, פילוג ושחיתות מלובים מה שנלקח על ידי כוחות פוליטיים וכלכליים אינו רק עושר, אלא ההווה והעתיד של דורות שלמים.
על פני כדור הארץ שמצולק ממלחמה ואלימות, יורשו של פטרוס פועל במקום זאת לבניית גשרים, תוך עידוד למפגש, פיוס, מודעות, אחדות ושלום. דבר זה ניכר, למשל, בעיר במנדה שבצפון-מערב קמרון, שחוברה מחדש לשאר חלקי המדינה במהלך הביקור. בשל אלימות הקשורה למשבר הבדלנות שגרם לאלפי עקורים ולמקרי מוות רבים הדרכים נעלמו ברובן, ושדה התעופה לא היה שמיש במשך שמונה שנים. הגעתו של האפיפיור סייעה להתניע לא רק שיקום פיזי, אלא גם התחדשות של תקווה.
דרך מסעו, האפיפיור מדגיש גם את המציאויות הרבות של המדינות בהן הוא מבקר, ובכך מאתגר את הנטייה להתייחס לאפריקה כישות אחת במקום כיבשת מגוונת. הוא מצביע על אחדות בתוך שונות ועל הכבוד המשותף של המשפחה האנושית, שבה כל אדם הוא ילד של אלוהים. הוא מראה את עושר הקולות הרבים של הכנסייה, הקרואה לחלוק את הבשורה הטובה, אשר כאשר חיים לפיה, היא מטפחת יצירתיות ומסייעת בבניית חברות צודקות, אחוותיות ותומכות יותר.
האפיפיור קורא לאחריות משותפת ומאפריקה הוא פונה אל העולם כולו. הוא מעלה שאלה יסודית המזמינה כל אחד מאיתנו לנוע לעבר האחר: לפגוש אותו, לסלוח לו, לתמוך בו ולצעוד יחד, תוך לקיחת אחריות על בניית עתיד משותף. בעולם המעוצב לעיתים קרובות על ידי פילוג, גאווה ואיומים, האב הקדוש מציג את פניו של המשיח, הקורא לכל אדם להשתנות על ידי מימוש המחויבות הזו בחיי היומיום.
דרך מסע זה, האפיפיור מסייע לחבר מחדש את האנושות, להשיב לעמים את הכבוד והחופש לצמוח ולהתפתח, ומאתגר תביעות לשליטה ומרות.
