הארכיבישוף גלאגר: "צריך שיהיה לנו את האומץ עבור השלום"

מאת שארל דה פצ'פיירו

אומץ עבור שלום "בהקשר המורכב מאוד בו אנו חיים כיום אינו מוגבל רק לחיפוש אחר הפסקת אש ונקיטת אמצעים להגנה על אזרחים", אמר הארכיבישוף פול ריצ'רד גלאגר ביום שישי. משמעותו גם "להאמין כי ניתן לפעול בטרם תפרוץ האלימות, לדחות את ההיגיון האנטי-הומניסטי שבבסיס הסכסוכים, לשאוף לבניית סולידריות ואחווה בכל מקום, להיות בעלי אומץ ונחישות להתגבר על מעשי האיבה" ו"לעבוד עם אנשים לפיוס אמיתי ובר קיימא."

המזכיר ליחסים עם מדינות וארגונים בינלאומיים נאם בכנס שכותרתו היא "להיות צבא למען השלום" שאורגן ב-7 בפברואר ב-Institut Français - מרכז סן-לואי ברומא במסגרת יובל הכוחות הצבאיים, המשטרה וגורמי הביטחון.

הוא התייחס לאומץ שצריך להשיג עבור השלום כפי שבא לידי ביטוי מהכותרת של הרצאה שלו שהזכירה את דברי האפיפיור פרנציסקוס במהלך הטקס שערך בגני הוותיקן עם נשיאי ישראל ופלסטין ב-8 ביוני 2014.

הוא הדגיש את השינויים במציאות הצבאית, ציין הארכיבישוף גלאגר כי "לא ניתן עוד לראות את השלום כיום כמובן מאליו" וכי "הספק גובר ביחס ליכולת הקהילה הבינלאומית ומוסדותיה לשמר על אמון זה בין מדינות."

האופי השונה של קונפליקטים מודרניים

במסגרת התמקדותו באופי הסכסוכים המודרניים, הזכיר ראש מחלקת מדיניות החוץ של הוותיקן כי "תהיה זו אשליה לצמצם את השלום להיעדר סכסוכים בלבד", שכן "המלחמה כיום אינה מסתכמת בשימוש בכוח."

קונפליקטים מודרניים, לרוב רב-ממדיים, דורשים "גישה הוליסטית לביטחון", לדבריו. "יש לקחת בחשבון מזון, סביבה, בריאות וביטחון כלכלי."

"במילים אחרות, השלום מחייב בניית סדר המבוסס על צדק ויושר. הוא גם תוצאה של סולידריות, שמירה על הסביבה וקידום טובת הכלל."

בנוסף להיבט הרב-ממדי של החיפוש אחר שלום, ישנו השיקול של עצם טיבם של הסכסוכים, המשתנה במידה ניכרת, הדגיש הארכיבישוף גלאגר. "מעבר למלחמות קונבנציונליות ישירות, אנו עדים כיום למלחמות פרוקסי, מלחמות אזרחים, מלחמות היברידיות, סכסוכים קפואים וממושכים ומלחמות שהופכות לסכסוכים טרנס-לאומיים", ציין, והדגיש כי "המצב הגיאופוליטי לעתים מורכב ומקוטב עד כדי כך שכל פתרון סכסוך הופך למאתגר ביותר."

נשק להשמדה המונית ושימוש בבינה מלאכותית

היבט שלישי של סכסוכים בעידן המודרני הוא השימוש בסוגים חדשים של כלי נשק, המובילים לייצור של מספר הולך וגדל של נשק ברחבי העולם. בפרט, מדינות רבות מחזיקות בנשק להשמדה המונית ומשתמשות בבינה מלאכותית. שימוש זה בטכנולוגיות ומערכות מתקדמות "מעלה חששות אתיים רציניים", חזר והדגיש הארכיבישוף גלאגר, והזכיר את הערה  האחרונה 'Antique et Nova' של הדיקסטריות לתורת האמונה ולתרבות וחינוך על הקשר בין בינה מלאכותית לבינה אנושית "אשר מתריע מפני הסיכון שמערכות נשק אוטונומיות קטלניות עשויות, בתורן, להפוך את המלחמה ליותר ניתנת לביצוע."

לדברי הארכיבישוף גלאגר, האופי הבלתי נשלט של כוח הרסני שכזה, שעלול לפגוע במספר רב של אזרחים חפים מפשע, מחייב "תשומת לב רצינית מאוד, דיאלוג בין בעלי עניין שונים ומחויבות נחושה לאמץ מערכת כללים המאפשרת לנו להתקדם בצורה נחרצת לקראת פירוז גלובלי, גם על ידי עבודה מיידית לבניית אמון בין העמים."

צורך בגישה חדשה לנושא הביטחון

לבסוף, הארכיבישוף גלאגר התמקד בצורך ב"גישה חדשה לנושא הביטחון", ב"רוח חדשה לחלוטין", כפי שציינה מועצת הוותיקן השנייה. גישה זו, הוא הוסיף, חייבת להיות בעיקר לא אלימה: "מדובר בהמשך המאמצים שנעשו בעת המודרנית להדיר מלחמה כאמצעי אמין לפתרון סכסוכים בינלאומיים, ותמיד לנקוט באי אלימות."

המזכיר ליחסים עם מדינות וארגונים בינלאומיים ציין כי אפילו בימי הביניים, לכנסייה תמיד היו תומכים חזקים של אי אלימות. ואפיפיורים בני זמננו "גינו בחומרה מלחמה, כל מלחמה, אפילו מעבר למושג 'מלחמה צודקת', שהמסגרת המוסרית שלה הוגדרה על ידי  אוגוסטינוס הקדוש ותומאס הקדוש בזמנם."

צריך לציית למשפט ההומניטרי הבינלאומי

שנית, "רוח חדשה לגמרי" בבחינת מלחמה "דורשת בחינה רצינית של ציות למסגרת החוקית שמטרתה להגן על כבודם ושלמותם של בני אדם תוך פעולות מלחמה", כלומר "המשפט ההומניטארי הבינלאומי." חיוני שהמשפט ההומניטרי ישמור על מקומו הראוי בעיצומה של פעולות מלחמה, ללא קשר לסוג הסכסוך. אכן, יש להגן על אזרחים ולוחמים על ידי התקנות הקיימות, בהשראת עקרונות הומניטריים המוכתבים על ידי מצפון הציבור", הבהירה הפראטית, כי בחודשים האחרונים, "בהקשרים שונים ובעימותים האחרונים, המשפט ההומניטארי הבינלאומי הוזנח לא פעם, לעתים לכאורה במכוון."

בהקשר זה הוא ציין כי הגידול בזוועות הוא גם חלק ממגמה של טריוויאליזציה של אלימות באזורי סכסוך רבים, והדגיש כי "ההפרה של זכויות האדם והחוקים המסדירים את ניהול המלחמה הופכת כל כך נפוצה, עד שלעתים היא נחשבת פשוט בלתי נמנעת."

עם זאת, "לא יכול להיות שלום אמיתי ומתמשך, ואפילו לא שלום 'צודק', אם המסגרת המשפטית הזו של המשפט ההומניטרי לא תכובד."

חיפוש וגילוי מחדש של משמעות כבוד האדם

כדי ליישם,באופן מלא את עקרונות המשפט ההומניטרי, יש צורך להכיר גם בשינויים במציאות, במיוחד במורכבות ההולכת וגוברת של סכסוכים, קבע המזכיר ליחסים עם מדינות וארגונים בינלאומיים. הסכסוכים הללו, למעשה, "כבר אינם מערבים בהכרח רק שחקנים ממלכתיים אלא גם קבוצות חמושות ומיליציות פרטיות."

מצד אחד, "צריך להתאים את המסגרת המשפטית הזו ואופן יישומו", אך מצד שני, "זה לבדו אינו מספיק, שכן עלינו גם לגלות מחדש, הן באופן אישי והן באופן קולקטיבי, את העקרונות האתיים היסודיים שחייבים להנחות את כל הפעולות הקונקרטיות שלנו, גם בתנאי שטח שלעתים מקשים על ההבחנה."

"חיפוש וגילוי מחדש של משמעות כבוד האדם ואת העקרונות המוסריים העומדים בבסיס הקהילה האנושית שלנו ומאחדים אותנו מעבר להבדלים פוליטיים, תרבותיים או דתיים, ודבקות בהם", סיכם הארכיבישוף גלאגר, "צריך אומץ, וזהו גם תנאי לבניית שלום אמיתי ויצירת סדר בינלאומי הרמוני."