ההגנה על הקטינים: הדו"ח השני מציע צעדים שיקומיים נגד ניצול לרעה
מאת אדוארדו ג'יריבלדי
הדו"ח השנתי השני על מדיניות הגנה בכנסייה הקתולית, שפורסם ביום חמישי על ידי הוועדה האפיפיורית להגנה על קטינים, מציע מדריך פעולה מעשי, אשר גובש באמצעות הקשבה פעילה לאלו שסבלו באופן אישי מניצול לרעה.
הקווים המנחים נועדו לסייע לקהילות הכנסייתיות ליישם "צעדים שיקומיים", תוך מעקב צעד אחר צעד אחר תהליך הדיווח וקריאה לפישוטו הכללי.
ההמלצות כוללות "הקשבה מיודעת" ראשונית, גישה למידע על המקרה האישי, ותמיכה כלכלית, פסיכולוגית ורוחנית. כל זאת צריך להיות מלווה בהצהרות רשמיות ושקופות אשר "מכירות בנזק שנגרם" ונוטלות אחריות ציבורית.
הארכיבישוף טיבו ורני, נשיא הוועדה האפיפיורית, שמונה על ידי האפיפיור ליאו הארבעה עשר בחודש יולי, תיאר משימה זו כ"עליית רגל נצחית".
הקשבה ישירה לקורבנות ולארגונים לא-כנסייתיים
כמו בדו"ח השנתי הראשון, המחקר גובש באמצעות התייעצות עם קבוצת המיקוד של הדו"ח השנתי של הוועדה, המורכבת מניצולי ניצול לרעה.
חברי הקבוצה, שהוקמה על בסיס התנדבותי, נבחרו לפי גיוון בגיל, מגדר ורקע אתני, וכללו משתתפים מארבעה אזורים גלובליים. נתונים נוספים נאספו מארגונים לא-כנסייתיים.
בין הנושאים המרכזיים שעלו היו "הצורך בכנסייה קשובה יותר" ו"היעדר מבנים ברורים לדיווח ולחשיפת עוולות".
צעדים שיקומיים
החלק הראשון של הדו"ח מתמקד בצעדים שיקומיים עבור קורבנות ניצול לרעה, המבוססים על "הקשבה מיודעת" והם פרופורציונליים לנזק שנגרם.
מדריך הפעולה לקהילות המקומיות קורא קודם כל ליצירת "מרחבים בטוחים" שבהם קורבנות יכולים לחלוק את חוויותיהם, כולל ישירות עם רשויות הכנסייה.
הוא מנתח את הרעיון של "תיקון" שהאנציקליקה Dilexit nos מתארת לא רק כ"חובה אישית, אלא אחריות משותפת של הקהילה כולה - למעט הקורבנות/הניצולים - שמטרתה לטפח סביבה של אכפתיות וכבוד הדדי".
לפיכך, הכנסייה נקראת לפרסם הצהרות רשמיות ש"מכירות בנזק שנגרם" ומקבלות אחריות ציבורית משלה.
תמיכה מקיפה
הדו"ח דן לאחר מכן בסוגיית התמיכה, שפותחה בכמה תחומים, כדי להבטיח ייעוץ מקצועי וליווי רוחני לקורבנות/ניצולים, "תוך תשומת לב מיוחדת לטווח הארוך".
זה כולל סיוע כספי הולם להוצאות שנגרמו כתוצאה מהניצול לרעה, כולל טיפול רפואי ופסיכולוגי. מדריך הפעולה גם קורא לחיזוק הגנת הקורבנות באמצעות הטלת סנקציות משמעותיות על אלו שביצעו או סייעו לניצול לרעה.
קורבנות "אסור שיישארו בחוסר ודאות לגבי קבלת אחריות על ידי מבצעי הניצול ועל ידי אלה שאפשרו או טייחו אותו".
שקיפות ומודעות
הדו"ח מדגיש את הצורך "היסודי" של קורבנות לגשת למידע על המקרים שלהם, שהוא מרכיב מפתח בתהליך הריפוי, וקורא לתוכניות מודעות המכוונות לכהנים, אנשי דת והדיוטות, כדי לקדם "תהליך של ריפוי קולקטיבי".
נהלים פשוטים ותקשורת ברורה
בין ממצאים משמעותיים אחרים, הוועדה חוזרת ומדגישה את החשיבות של פיתוח "נוהל פשוט" להדחת מנהיגי הכנסייה שהיו מעורבים ב"פעולות מנהליות בעבר ו/או אי-פעולה שגרמה נזק נוסף לקורבנות/ניצולים".
היא גם ממליצה על "תקשורת ברורה" לגבי הסיבות להתפטרות או הדחה, כמו גם הערכה יעילה של ההתקדמות שנעשתה על ידי כנסיות מקומיות ומסדרים דתיים ביישום מדיניות הגנה.
לשם כך, הוועדה מציעה הקמת "רשת אקדמית בינלאומית" שתכלול אוניברסיטאות קתוליות המתמחות בזכויות אדם, מניעת ניצול לרעה והגנה, כדי לאסוף נתונים רלוונטיים במדינות המכוסות על ידי הדו"ח.
ליווי "של שירות ההגנה"
הדו"ח מציע עוד להקים "מנגנון דיווח מערכתי ומחייב" שישמש גופי הגנה ברמה המקומית.
הקהילה הכנסייתית, הוא מציין, מחזיקה ביכולת "לקדם שקיפות גדולה יותר ואת הפעלת האחריות המוסדית", בתיאום עם בקשת האפיפיור פרנציסקוס לספק "דין וחשבון אמין על מה שקורה ועל מה שעדיין צריך להשתנות, כדי שהרשויות המוסמכות יוכלו לפעול".
לבסוף, הדו"ח מאשר מחדש את תפקידם המרכזי של הנונציו האפוסטולי בתוך כנסיות מקומיות, כתמיכה וליווי "של שירות ההגנה".
כנסיות מקומיות בבדיקה
בחלק 1, הדו"ח בוחן פעילויות הגנה בכנסיות מקומיות של מספר מדינות, כולל איטליה, גבון, יפן, גינאה המשוונית, אתיופיה, גינאה (קונאקרי), בוסניה-הרצגובינה, פורטוגל, סלובקיה, מלטה, קוריאה, מוזמביק, לסוטו, נמיביה, מאלי, קניה, יוון, והוועידה האפיסקופלית האזורית של צפון אפריקה (הכוללת את אלג'יריה, מרוקו, סהרה המערבית, לוב ותוניסיה).
הנתונים מבוססים על ניתוח המידע שנאסף באמצעות תהליך ad limina של הוועדה, בתוספת מקורות אחרים.
המצב האיטלקי
באשר לאיטליה, נערכו ביקורים בדיוקסיות לאציו, ליגוריה, לומברדיה, סרדיניה, סיציליה, אמיליה-רומאניה וטוסקנה. הדו"ח מציין כי במהלך השנים חלה התקדמות משמעותית בפיתוח "כלים ומדיניות משולבים" למניעה והגנה.
הוועדה מכירה בעבודת ועידת הבישופים האיטלקית (CEI) ביצירת מערכת רב-שכבתית (לאומית, אזורית, דיוקסית ובין-דיוקסית) ל"תיאום, הכשרה ופיקוח", שנועדה לתמוך בכנסיות המקומיות עם כוח אדם מקצועי ומיומן כראוי.
הוועידה מדווחת על קיומם של 16 שירותי הגנה אזוריים, 226 שירותים דיוקסים ובין-דיוקסים, ו-108 מרכזי הקשבה, המספקים סיוע פסטורלי ומקבלים דיווחים.
עם זאת, אתגרים עדיין קיימים. הוועדה מציינת כי למרות שכמה כנסיות מקומיות יזמו חלוציות ושיתופי פעולה עם החברה האזרחית, עדיין נותרו "פערים בין אזורים" והיעדר משרד מרכזי לקבלת וניתוח דיווחים - מבנה הכרחי כדי להבטיח ניהול עקבי ויעיל של מקרים.
כנסיות ברחבי היבשות השונות ופרקטיקות למופת
ברמה הגלובלית, המסמך מציין שבעוד שכמה כנסיות ביבשות אמריקה, אירופה ואוקיאניה מפגינות מחויבות חזקה לתיקון, יש גם "הסתמכות יתר על פיצוי כספי", אשר מסכנת את הגבלת "ההבנה ההוליסטית" של תהליך הריפוי. יתר על כן, בחלקים רבים במרכז ודרום אמריקה, אפריקה ואסיה, המשאבים לליווי קורבנות/ניצולים נותרו בלתי מספקים.
עם זאת, מודגשות כמה פרקטיקות למופת, כגון: פרקטיקת הריפוי הקהילתית המסורתית Hu Louifi בטונגה; הדו"ח השנתי על שירותי ליווי קורבנות בארצות הברית; תהליכי בחינת הקווים המנחים המתמשכים בקניה, מלאווי וגאנה; ופרויקט מציאת האמת "האומץ להסתכל "(Il coraggio di guardare) בדיוקסיית בולצאנו-ברסאנונה.
הקוריה הרומית ושיתוף פעולה בין-דיקסטריאלי
החלק השלישי של המסמך בוחן את סמכויות הקוריה הרומית בענייני הגנה, ומקדם גישה בין-דיקסטריאלית.
הדו"ח בוחן במיוחד את תרומת הדיקסטריה להפצת הבשורה - מדור ההפצה הראשונה והכנסיות הפרטיקולריות החדשות, התומכת בקהילות כנסייתיות מקומיות בטריטוריות שונות, ומפקחת לא רק על הניהול הכללי אלא גם על יוזמות בתחום ההגנה.
מדור זה מסייע לכ-1,200 תחומי שיפוט כנסייתיים והשתתף באופן פעיל בניסוח הדו"ח.
משרדי הרווחה וההגנה
חלק 4 מוקדש לניתוח הממדים החברתיים של הכנסייה, ומדגיש יוזמות המקדמות את זכויות הקטינים ובגירים שנפגעו.
מהדורה זו מציגה מתודולוגיית פיילוט, המיושמת על העמותה ההדיוטית "עבודתה של מרים - תנועת פוקולרה". הוועדה מברכת על הרפורמות שאומצו לאחרונה על ידי התנועה, כגון: הקמת ועדה מרכזית עצמאית לניהול מקרי ניצול לרעה; מדיניות בנושא מידע על ניצול מיני; וקווים מנחים לתמיכה בקורבנות ופיצוי כספי.
יוזמת "ממוררה "(Memorare Initiative)
החלק האחרון של המסמך מתמקד בהתקדמות יוזמת "ממוררה". היוזמה, שהוקמה על ידי הוועדה ב-2022, אספה כספים ייעודיים מוועידות בישופים, מסדרים דתיים וקרנות פילנתרופיות כדי לתמוך בכנסיות שנמצאות בדרום הגלובלי עם משאבים מוגבלים.
נכון לעכשיו, קיימים 20 הסכמים לתמיכה ביוזמות ממוררה מקומיות ברחבי העולם, וכ-12 נוספים נמצאים במשא ומתן.
בין האזורים המשתתפים: רואנדה, ונצואלה, הארכידיוקסיה של מקסיקו סיטי (מקסיקו), AMECEA - איגוד חברי ועידות הבישופים של מזרח אפריקה, הפרובינציה הכנסייתית של צ'ובוט (ארגנטינה), הונדורס, אורוגוואי, האיטי, הפרובינציה הכנסייתית של מומבסה (קניה), הפרובינציה הכנסייתית של סן לואיס פוטוסי (מקסיקו), טונגה, הרפובליקה המרכז אפריקאית, מלאווי, הפרובינציה הכנסייתית של פאראנה (ארגנטינה), פרגוואי, IMBISA - המפגש הבין-אזורי של בישופי דרום אפריקה, פנמה, הפרובינציה הכנסייתית של סנטה פה (ארגנטינה), קוסטה ריקה וזימבבואה.
