נוצרים דוברי עברית חוגגים את חג העלייה עם הזריחה על הר הזיתים

מאת נציגות יעקב הצדיק

סעודת האדון קיבצה את המאמינים מקהילת הקתולים דוברי העברית בירושלים. ויחד עם סגן הפטריארך, האב פיוטר זלזקו, הייתה להם ההזדמנות לחגוג את חג העלייה עם זריחה. מכיוון שהמקום שייך למוסלמים, הליטורגיה מותרת בו פעם בשנה, ביום חג העלייה.

בדרשתו, אמר סגן הפטריארך כי "בין שמיים לארץ, חג העלייה הופך לאישי ועמוק יותר". הוא הזכיר את הכיוונים הרוחניים העיקריים של פרשנות החג בתולדות הנצרות, תוך הדגשה כי נקודות מבט אלו אינן סותרות אחת את השנייה אלא מאירות צדדים שונים של משמעות החג כפי שהתפרשו לאורך ההיסטוריה. כך, לצד ההיבט הכריסטולוגי המדגיש את האדרת המשיח וישיבתו לימין האב כאל ומלך, בולט ההיבט הסוטריולוגי שבו העלייה נתפסת כהשלמת מעשה הגאולה על ידי המשיח המתווך עבור האנושות. מהזווית האנתרופולוגית, עלייתו בטבעו האנושי מבשרת על העלאת האנושות כולה לחיי נצח, בעוד שבהקשר האקלזיולוגי, האירוע קשור למשימה שהופקדה בידי הכנסייה להפיץ את הבשורה. בנוסף, ההיבט הפניאומטולוגי רואה בעלייה שלב הכרחי לקראת בוא רוח הקודש, בעוד ההיבט האסכטולוגי נושא עמו את התקווה לביאתו השנייה. לבסוף, הצביע האב פיוטר על הפן המיסטי, המזמין כל מאמין למסע רוחני פנימי שבו הנשמה "עולה" ומתקרבת לאלוהים.

הכניסה לקפלה שבהר הזיתים

האב פיוטר הוסיף כי חג העלייה מזמין אותנו להתבוננות מעמיקה במישורים התיאולוגיים, הפילוסופיים והרוחניים, שכן עלייתו של המשיח מעוררת שאלות יסוד על היחס שבין שמיים לארץ ובין הנצח לחיי האדם. עם זאת, הדגיש, כי מעבר לכל הגות תיאורטית, החג הופך בסופו של דבר לשאלה אישית עבור כל מאמין: מהי המשמעות של עליית ישוע עבורנו במציאות העכשווית, ובאתגרי היומיום הניצבים בפנינו?

חלק מכנסיית העלייה העתיקה, שלאחר הכיבוש המוסלמי הפך למסגד

החגיגה כללה גם תפילה מיוחדת למען עיר הקודש ירושלים ולרווחת כל תושביה, במיוחד השנה כאשר החג חל בסמיכות ליום ירושלים. יום זה, המציין בלוח השנה הישראלי את איחוד העיר בשנת 1967 והשבת הגישה למקומות הקדושים ולכותל המערבי, נחגג במסורת היהודית בתפילות הודיה ובטקסים ממלכתיים.

מנקודת מבט תיאולוגית ורוחנית נוצרית, יום זה מהווה הזדמנות להתבוננות אוניברסלית בעיר כסמל רוחני של "ירושלים השמימית" (חזון יוחנן כא). מעבר להיבט הלאומי, זוהי קריאה מתמדת לשאת תפילה לשלום ירושלים (תהילים קכב) והזמנה להרהר בעיר כמוקד מרכזי בהיסטוריית הישועה - המקום בו התרחשו הייסורים, התחייה והעלייה של ישוע לשמיים.