ירושלים: מנהיגי דת, מאמינים ונציגי החברה האזרחית צעדו יחד
מאת נציגות יעקב הצדיק
מנהיגי דת, מאמינים ופעילים ממסורות דתיות ומרקעים לאומיים שונים התכנסו בירושלים ביום שלישי, ב- 19 במאי לצעדת הדתות השנתית למען זכויות אדם ושלום, זוהי עדות פומבית לתמיכה בשלום, שוויון, פיוס וכבוד הדדי בעיר הקודש.
האירוע, שאורגן על ידי הפורום הבין-דתי לזכויות אדם יחד עם שותפים מקהילות שונות, הפגיש את המשתתפים לתפילות בין-דתיות, צעדה סולידרית עם נפגעי אלימות, וטקס משותף ליד חומות העיר העתיקה.
בין הקבוצות הנוצריות שנטלו חלק באירוע היו חברי נציגות יעקב הצדיק לקתולים הדוברים עברית בישראל, בליווי האב פיוטר זלזקו, הסגן הפטריארכלי הממונה על הקתולים הדוברים עברית בישראל. נוכחותם שיקפה את מחויבותה ארוכת השנים של הנציגות לדיאלוג, קיום משותף ובניית גשרים בתוך החברה הישראלית ובין הקהילות המגוונות בארץ הקודש.
במסר מצולם למשתתפים אמר הקרדינל פיירבטיסטה פיצבלה כי בעת הזו, המתאפיינת בפילוג גובר, חשוב להראות שירושלים אינה רק מקום של הפרדה, אלא גם עיר שבה אנשים עדיין יכולים לפעול יחד למען שלום וכבוד האדם.
המארגנים ציינו כי הצעדה הפכה ליותר מאירוע שנתי, והיא משמשת כמרחב מתמשך למפגש וליוזמות משותפות לאורך כל השנה. אלו כוללות פעולות סולידריות ומפגשים חינוכיים שמטרתם לחזק את הקיום המשותף ואת הכבוד לערך האדם. הם גם תיארו את הקריאה לשלום כצו רוחני עמוק, והדגישו את האחריות המיוחדת של מנהיגי הדת להבטיח שמסר כזה יישמע.
עבור נציגות יעקב הצדיק, שקהילותיה נטועות עמוק בחברה הישראלית ובו בזמן מאחדות מאמינים מרקעים תרבותיים ולאומיים שונים, הצעדה הציעה עדות גלויה לכך שמאמינים יכולים ללכת יחד למרות ההבדלים והמתחים.
האב פיוטר זלזקו הדגיש את היסוד המוסרי של היוזמה, ואמר כי זכויות אדם אינן נתונות למשא ומתן, אלא הן הבסיס לשלום, וכי קיום משותף אינו נאיבי, אלא הכרחי.
היוזמה מבקשת להציע את מה שהמארגנים כינו "חלופה רוחנית ומוסרית" לאירועים המתאפיינים לעיתים קרובות בפילוג והדרה, תוך השמעת קול אחר מירושלים - קול הקורא לפיוס ואחריות משותפת.
בין הדוברים במפגש היה הרב דוד רוזן, שהדגיש את החשיבות של מתן קול לתקווה ולשלום בעיצומם של סבל ויאוש נרחבים. הוא ציין את הצורך של הנוצרים, המוסלמים והדרוזים שנכחו באירוע לשמוע את תמיכתם של יהודים רבים בכבודו של כל בן אנוש, שנברא בצלם אלוהים, ובאפשרות לחיות יחד בשלום ובכבוד בארץ.
המשתתפים תיארו את המפגש כסימן גלוי לכך שקיום משותף נותר אפשרי בירושלים למרות המתחים והכאב המתמשכים. גב' ח'אולה אלטורי, מנהיגה מוסלמית ועובדת סוציאלית, אמרה כי היא עומדת שם מתוך אמונה שבני אדם קרואים להיות מקור של רחמים ושלום, וכי קדושת החיים מתחילה כאשר אנשים מביטים זה בזה בלב מלא באהבה ואנושיות.
מצידו, האב לואי-מארי קודריי, ראש מנזר הבנדיקטינים באבו גוש, הרהר בייעודה הייחודי של ירושלים ובאחריות המשותפת של כל החיים בעיר. הוא אמר שאיש אינו יכול לתבוע מונופול על ירושלים ושהשלום מתחיל כאשר כל אדם מקבל ומכבד את האחר.
הצעדה בירושלים הפכה אפוא הן לתפילה והן לעדות פומבית: תזכורת לכך שבאמצע סכסוך וקיטוב, קולות רבים בעיר הקודש ממשיכים לקרוא לדיאלוג במקום לשנאה, למפגש במקום לפחד, ולפיוס במקום להדרה.
