חיפוש

האפיפיור מבקר באסטי ומבכה על ״בצורת השלום״ בעולמנו

האפיפיור עורך במהלך סוף השבוע ביקור באָסְטִי, שבצפ׳ איטליה, ארץ אבותיו, שם הוא מבקר את קרובי משפחתו ועורך את סעודת האדון לרגל חג ישוע בן דוד, המלך המשיח.

מאת כתב הוותיקן ניוז

במהלך סוף השבוע (19-20.11) מבקר האפיפיור באָסְטִי, שחבל פְּיֶימוֹנְטֶה, שם הוא מקדיש את היום לביקור קרובי משפחתו וביום השני לביקור עורך את סעודת האדון לרגל חג ישוע בן דוד, המלך המשיח.

שורשים איטלקיים

עם הגעתו ביום שבת לאסטי, ביקר פרנציסקוס את אחייניתו נֶלָה. בראיון שהעניקה לאחרונה לעיתון ״לָה סְטָמְפָּה״ של טורינו, ציינה נלה שהוא מעולם לא איבד את הקשר עם משפחתו ושעדיין יש לו קשרים חמים עם פיימונטה.

לאחר הביקור אצל האחיינית, נסע האפיפיור לבקר בבית אבות בקרבת מקום, שם נפגש עם הדיירים, דיבר איתם ונתן להם את ברכתו.

לאחר ביקור קצר זה, נסע לבקר קרוב משפחה נוסף.

היום הראשון לביקור האפיפיור באסטי

חג ישוע בן דוד, המלך המשיח

ביום ראשון ערך האפיפיור את סעודת האדון לרגל החג, בקתדרלה של אסטי.

במהלך דרשתו, נזכר האפיפיור כיצד מחבל ארץ זה היגר אביו לארגנטינה וציין שהביקור מאפשר לו ״לגלות את שורשיי ולהתענג מהם מחדש״.

במבט על הבשורה של היום, ביום חגו של המלך המשיח, האפיפיור אמר שאנו שבים לשורשי אמונתנו ביום זה, כאשר אנו מביטים בישוע, הצלוב, שבמותו נתן לנו חיי נצח. הכתובת שמעל הצלב, ״זֶהוּ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים״, הופך את הקערה על פיה. הרעיון האנושי של מלך משתנה לחלוטין, כאשר אנו מדמיינים את ההוד והעוצמה הכרוכים במלכות, ואילו כאן אנו רואים את האדון ש״מתגלה כעבד המוצא להורג בידי השלטונות״.

“לבוש רק במסמרים ובקוצים, מופשט מכל דבר ועם זאת מלא באהבה, מכסאו על הצלב הוא כבר לא מלמד בדבריו את ההמונים. הוא כבר לא מרים את ידיו כמורה. הוא עושה יותר: הוא אינו מפנה אצבע לאיש, אלא הוא פותח את זרועותיו לכולם. כך הוא מראה את עצמו כמלך שלנו: בזרועות פתוחות [...].”

אלוהים מחבק כל אחד מאיתנו

אולם ״זהו מלכנו, מלך העולם, שכן הוא הגיע אל הגבולות הרחוקים ביותר של החוויה האנושית שלנו, נכנס לתוך החור השחור של השנאה והנטישה, כדי להביא אור לכל החיים ולאמץ כל מציאות.״ ציין האפיפיור, והוסיף שהאדון נתן מעצמו לחלוטין, הציע את חייו בשירות, והראה את קרבתו האוהבת של אלוהים לכל אחד ואחת מאיתנו. ״זה המלך שאנו משבחים״, הוא הוסיף, וטוב היה אם נשאל את עצמנו אם האדון, מלך העולם הוא גם המלך של חיינו.

“רק על ידי כניסה לחיבוק שלו אנו מבינים: אנו מבינים שאלוהים הלך לקיצוניות הזו, אפילו לפרדוקס של הצלב, כדי לחבק כל אחד מאיתנו, לא משנה כמה רחוק אנו עשויים להיות ממנו: הוא מחבק את המוות שלנו, את הכאב שלנו, את העוני שלנו, את החולשה שלנו.”

אהבת האלוהים

בהביטנו על ישוע הצלוב, עלינו לראות שזרועותיו הפתוחות הן החיבוק האוהב שלו לכולנו, לא משנה מה הסטטוס שלנו, ההיסטוריה או הכישלונות שלנו, וההזמנה הפתוחה עבורנו בכל עת - לקבל את האהבה הזו ולאפשר לחיינו להשתנות.

״הוא נותן לך הזדמנות למלוך בחיים האלה, אם רק תתמסר לאהבתו הענווה שמציעה אך לא כופה, אהבה שתמיד סולחת, שתמיד מקימה אותך על הרגליים, שתמיד מחזירה את כבודך המלכותי.״

הפשילו שרוולים

לסיכום, האפיפיור נזכר כיצד האדון על הצלב מביט בנו בזרועות פתוחות, מזמין אותנו לקבל בברכה את אהבתו חסרת הגבולות, ובכך לחלוק אותה עם אחרים ולא להישאר צופים המביטים בסובלים.

״היום, ישוע, העירום על הצלב, מראה את אלוהים והורס כל תמונה כוזבת של מלכותו. הבה נביט אליו ובכך נמצא את האומץ להביט בעצמנו, ללכת בדרך של אמון ותפילה הבוטחים, ולעשות עצמו משרתים, על מנת שנמלוך עימו״.

תפילת המלאך

בתום סעודת האדון, הנחה האפיפיור את תפילת המלאך בתוך הקתדרלה.

לפני התפילה, הודה הבישוף המקומי לאפיפיור על ביקורו ופרנציסקוס מצידו הודה לבישוף ולכל התושבים על קבלת הפנים.

לאחר מכן הפנה את מחשבתו לצעירים, כיוון שבחג זה, מציינים בכנסיות את יום הצעירים העולמי, בסימן ״קָמָה מִרְיָם וּמִהֲרָה לָלֶכֶת״ (לוקס א, 39), הנושא שילווה את יום הצעירים העולמי בליסבון.

עם מחשבה זו, אמר האפיפיור, הוא מתפלל לעיתים קרובות ואומר למרים: ״מהרי לפתור את הבעיה הזאת!״. לקום וללכת- כך מזמין פרנציסקוס את הצעירים שלא לעמוד במקום ולחשוב על עצמם, אלא להתגבר על כל הפחדים ולהושיט את היד למי שזקוק לכך.

ובהמשיכו את דבריו, התייחס האב הקדוש למצב המלחמה השורר במקומות רבים בעולם ובמיוחד באוקראינה. הוא ביכה על ״בצורת השלום״ בעולם וביקש להמשיך ולהתפלל למען השלום.

עוד ביקש האפיפיור להתפלל למען קורבנות השריפה שהתחוללה במחנה פליטים בעזה, פלסטין, שם מצאו את מותם גם ילדים.

את דבריו סיים פרנציסקוס בתפילה למרים העלמה המבורכת, מלכת השלום, גבירתנו שלה הוקדשה הקתדרלה של אסטי. בידיה הפקיד האב הקדוש ״את משפחותינו, החולים וכל אחד מאיתנו עם כל דאגותיו והכוונות הטובות הנישאות בלב״

20 נובמבר 2022, 15:25

תפילת המלאך היא תפילה מיוחדת שהמאמינים הקתולים מתפללים שלוש פעמים ביום: בשש בבוקר, בצהרי היום ובשש בערב. נהוג ללוות את התפילה בצלצולי פעמונים ייעודים לה, המכונים "פעמוני תפילת המלאך". שמה של התפילה ברחבי העולם הנוצרי הוא "האנג'לוס". מקור השם מהמילה "מלאך" בשפה הלטינית. התפילה עצמה מזכירה לנו את האופן בו ישוע המשיח לקח על עצמו את הטבע האנושי ברז לבישת הבשר (האינקרנציה). האפיפיור נושא את תפילת המלאך בכיכר כיפא הקדוש (סן פייטרו) בצהרי כל יום ראשון.

במהלך הטקס, הוא דורש בקצרה על המקרא מספר הבשורה באותו היום ולעתים קרובות מתייחס לאירועים בעלי חשיבות בינלאומית. דבריו של האפיפיור משודרים ברחבי העולם ברדיו ובטלויזיה וזוכים לפופולריות רבה במדיה החברתית.

בין חג הפסחא לחג השבועות, תפילת המלאך מוחלפת בתפילה "רוני מלכת שמים". תפילה זו מציינת את תחייתו של ישוע המשיח ובדומה לתפילת המלאך, בסיומה נאמרת תפילת "כבוד לאב" שלוש פעמים.

 

תפילת המלאך/'רוני מלכת שמים' האחרונה

קרא הכול >