האפיפיור בקבלת קהל: שארל דה פוקו הקדוש הוא דוגמה לבישור עניו
מאת דווין ווטקינס
האפיפיור פרנציסקוס שב לסדרת הלימוד העוסקת בדוגמאות שונות ל-״תשוקה לְבַשֵּׂר״ בקבלת הקהל של יום רביעי, כשהשבוע התמקד בקדוש שארל דה פוקו.
שארל נולד בסטרסבורג ב-1858, שירת כחייל בצבא הצרפתי לפני שהפך לנזיר מתבודד ולכוהן דת קתולי בקרב אנשי הטוארג שבאלג'יריה, שם נרצח ב-1916.
האפיפיור אמר שהקדוש הפך את ישוע ואת אחיו ואחיותיו העניים ביותר ל-״תשוקת חייו״.
לאחר חזרתו בתשובה, כתב הקדוש לחבר שאינו מאמין שהוא ״איבד את ליבו לישוע מנצרת״.
האפיפיור פרנציסקוס אמר שדבריו מראים שהצעד הראשון בהכרזת הבשורה הוא ״שישוע יהא במרכז ליבו של האדם״.
״אם זה לא יקרה, בקושי נוכל להראות את זה בחיינו״, אמר. ״במקום זאת, אנו מסתכנים לדבר על עצמנו, על הקבוצה שלנו, על מוסר או, אפילו גרוע מכך, על מערכת חוקים, אבל לא על ישוע, אהבתו, רחמיו״.
לזעוק את הבשורה בדממה
האפיפיור ציין שהקדוש שארל דה פוקו עבר מ-״משיכה לישוע לחיקוי של ישוע״, ואף הרגיש כאח צעיר של האדון.
הוא הרחיק לכת ועבר למקומות הנידחים ביותר, מדבר הסהרה, כדי לחיות בין אנשי הטאורג, ע״מ ״לזעוק את הבשורה בדממה״.
״שארל נתן לישוע לפעול בשקט, משוכנע ש-'החיים האאוכריסטים' מבשרים״, אמר. ״הוא האמין שהמשיח הוא המבשר הראשון.״
הקדוש בילה עד 12 שעות ביום בתפילה לפני משכן לחם החיים, בסומכו על ישוע שיבצע את עבודת הבישור.
שליח של ענווה
האפיפיור פרנציסקוס המשיך ואמר כי שארל הקדוש הקדים את מועצת הוותיקן השנייה בהדגישו את משימת הבישור של העמאים.
הוא כתב ש-״כל נוצרי הוא שליח״ וכי לצד הכוהנים צריכים להיות עמאים שקרובים אליהם ואשר יכולים ״לבשר בקרבת האהבה״.
האפיפיור הזמין את הנוצרים להיענות לקריאה זו לבישור ״על ידי כריעה וקבלת פעולת הרוח״.
שארל הקדוש, הוסיף, העביר את יופייה של הבשורה באמצעות ״שליחות ענווה״ וברצונו להיות ״אח אוניברסלי״ לכולם.
״בהדרגה הקשרים הללו יצרו אחווה, הכלה, הערכה לתרבותו של האחר״, אמר האפיפיור פרנציסקוס. ״הטוּב הוא פשוט ומבקש מאיתנו להיות אנשים פשוטים, שלא פוחדים לחייך״.
שמחה נוצרית כאהבה
לסיכום, האפיפיור פרנציסקוס הזמין את כולם לחיות ״בשמחה נוצרית, ענווה נוצרית, רוך נוצרי, חמלה נוצרית וקרבה נוצרית.
האב הקדוש ציין, ״עם חיוך, בפשטות, האח שארל העיד על הבשורה. לעולם לא פרוסליטיזם, תמיד עדות. הכרזת הבשורה לעולם לא נעשת באמצעות פרוסליטיזם, אלא באמצעות מתן עדות, דרך משיכה״.
